בלוג אייל מתעקש לא לתת לסוכרת להרים את הראש נינג'ה ושמו טרשת עורקים <p style="text-align:justify">...בסופו של דבר הם בילו זמן איכות ביום הולדתו ה- 60 של האב, בבית לוינשטיין, כשהחבר שלי מאכיל את אביו בכפית. קריש דם שנסחף מעורק צוארי גרם לאוטם מוחי שפגע במרכז הדיבור והשבית במידה רבה את פלג גופו הימני. </p> <p style="text-align:justify"> </p> <p style="text-align:justify">כולנו לוקים בטרשת עורקים בדרגה כזאת או אחרת. אין לי ספק שהתהליך איננו פוסח גם עלי ... אני מקווה שאורח חיי מונע החמרה של המצב, ואולי אף מסיג קצת את הטרשת לאחור ...אך ברור לי שגם אני אינני חסין לאחר כמעט 6 עשורי חיים, כשבשנים רבות מתוכם אכלתי הרבה וללא הבחנה, ובעוונותיי גם עישנתי. </p> <p style="text-align:justify"> </p> <p style="text-align:justify">אני מניח שיש טעם רב שכל אחד יעבור בעשור השישי לחייו בדיקות סקר לאיבחון מידת התקדמות הטרשת בעורקיו העיקריים, וטיפול מונע שיניוני (הראשוני הוא שמירה על אורח חיים בריא מלכתחילה) של תחזוקת העורקים, באמצעות צינתור העורקים הסתומים, שיקום מה שניתן לשקם, והחלפת מה שכבר אינו ניתן לשיקום. </p> <p style="text-align:justify"> </p> <p style="text-align:justify">אינני בקי מספיק בהיתכנות הרפואית (לגבי אבי העורקים, לדוגמה), ובשיקלול התועלת לעומת הסיכון של איבחון וטיפול כזה כיום, אך אני בטוח שמיגבלות תקציביות בעיקר הן המונעות הפיכתו לנחלת הכלל. </p> open
