הנני בת 52 עברתי שתי לידות מכשירים, סובלת הרבה שנים משלפוחית רגיזה. בהתחלה טופלתי בדטרוסיטול 4 מג' (עזר פחות או יותר), אחרי מספר שנים עברתי לטוביאז 8 מג' (חל שיפור משמעותי). אך בחודשים האחרונים אני מרגישה שגם טוביאז 8 כאילו לא מספיק חזק עבורי. האם היית ממליץ לעבור לווסיקר 10 מג' כדי להגביר את המינון של החומר הפעיל? הבנתי שלמרות שבתרופות הנ"ל חומר פעיל שונה, הן כולן פועלות על אותו עיקרון. ואולי היית ממליץ לעבור לתרופה אחרת לגמרי - בטמיגה? או שכדאי פשוט "להגביר ולחזק" את מה שהיה טוב ולעבור לווסיקר 10? תודה! open
שלום דוקטור, אני גבר בן 28, בריא ושומר על אורח חיים ספורטיבי. יש לי תכיפות בשתן, אבל אני יכול להתאפק ולהחזיק גם 5 שעות אפילו בלי להתרוקן, פשוט עם תחושה מאוד לא נעימה. לא שותה קפה, משקאות מוגזים ומשקאות עם קפאין, לא מעשן, לא אוכל ממתיקים מלאכותיים, עגבניות ופירות הדר. בקיצור מקפיד על כל מה שרשום לפי הספר במקרים של שלפוחית רגיזה, אך זה לא עוזר. הבעיה היא שאחרי ההתרוקנות יש לי שוב פעם תחושת דגדוג לא נעימה באיבר המין, כמעין תחושה של רצון להתרוקן שוב. כלומר הרגשה כללית שכל הזמן יש לי פיפי, אפילו שיש רק כמות מועטה מאוד של שתן בשלפוחית. חשוב לציין שגם בלילה אני מתעורר פעמיים או שלוש כדי לתת שתן עם לחץ חזק, אפילו שהכמות שתן קטנה. ברור לי שהמרכיב הפסיכולוגי כאן מחמיר את הבעיה, כי זה מציק לי ואני חושב על זה הרבה. זה מאוד מפריע לי בשגרת החיים. עברתי בדיקת אולטרסאונד כליות ודרכי שתן, והכל נמצא תקין. עברתי בדיקת שארית שתן והכל נמצא תקין. עברתי בדיקת זרימת שתן, וגם שם הכל נמצא תקין, פרט לזרם קצת חלש. נשללו דלקות בדרכי השתן והכל נמצא תקין בבדיקת שתן. הבדיקה היחידה שלא ביצעתי עדיין היא אורודינמיקה, כיוון שבהמלצת אורולוג התחלתי שימוש בוסיקר 10 מ"ג לפני כחודש, אך זה לא באמת עוזר, אפילו לא במעט. האטרולוג טוען שזאת בדיקה פולשנית שכדאי להמנע ממנה. האם התחושה של רצון לתת שתן כל הזמן (גם עם כמות זניחה של פחות מ 50cc) לאחר שנשללו כל הבדיקות הקודמות, אכן מצביעה על שלפוחית רגיזה? אציין שיש לי גם קצת כאבי גב תחתון( בעיקר בלילה וכן בשינוי תנוחות - למשל משכיבה לעמידה), ולכן אני מפחד שיש קשר בין השניים, וזו מעין בעיה עצבית שמשפיעה על השלפוחית. האם בדיקה אורדינמית יכולה לאשר את החשש הזה? אני כבר די אובד עצות ורוצה מאוד לפתור את הבעיה. אשמח לתגובתך. open
אני סובלת מבריחת שתן מזה שנים, הרופא שלי רשם לי וסיקר לטיפול בבעיה, קופ"ח נותנת את התררופה סוליפנאסיןהאם להתעקש על התרופה המקורית? open
שלום רב, אובחנתי לפניי כשנתיים כסובל משלפוחית רגיזה. מטופל באלטרולט 10 מג וווסיקר 10 מג. לאחרונה האפקטיביות של הכדורים ירדה. בעיקר בלילה, כשמתעורר מספר פעמים. בהתאם אני מעוניין להחליף את האלטרולט במירו (יש לי מרשם). הנ״ל לצורך עזרה בשינה בלילה והרגעת המערכת (כמובן שגם עוזר לחרדות ומצב רוח). אולם ראיתי שיש תגובות בינתרופתיות בין אלטרולט למירו. שאלותיי: תוך כמה זמן מרגע הפסקת האלטרולט ניתן ליטול מירו? תודה רבה. כיצד מפסיקים עם האלטרולט- האם בהדרגה? שכן רשום שאסור לכתוש את האלטרולט. open
סליחה על התאור הארוך אך בעית השלפוחית באמת גורמת לי סבר רב ובדיקות רבות שעברתי, רופאים רבים וטיפול בתרופות מסוגים שונים לא ממש עזרו. אני בן 66. בעית השלפוחית גורמת לי סבל רב. בלילה קם מספר רב של פעמים ולפעמים עד כ 8 פעמים. בהרבה מקרים זה מלווה בסיוטים וקימה בבוקר בתחושה של מתח רב. גם במשך היום זה גורם לי למגבלה קשה. למשל בסרט לאחרונה אני נאלץ לצאת פעם או פעמיים. שנים ארוכות טופלתי בהיטרין וזה עזר חלקית. היו גם נסיונות טיפול בתכשירים טבעיים כמו פרוסטמד פורטה. ב 2005 ושוב ב 2013 עברתי בדיקת אורודינמיקה ואובחנה שלפוחית רגישזה. עברתי שרשרת בדיקות אחרות במועדים חוזרים כמו אואראסאונד בטן תחתונה, ציטולוגיה, דלקת בדרכי השטו ועוד אך לא נמצאה בעיה. לאחר שהטיפול בהיטרין הפך פחות ופחות יעיל טופלתי בשרשרת תרופות אחרות פרמיקסון , מינירין, פזמקס , אומני, וסיקר וכנראה אחרות שאני לא זוכר. הייתי אצל שרשרת רופאים דרך קופת חולים וגם פרטי . כעת מטופל בדואודרט שגם לגביו מידת ההשפעה היא בספק רב. כל הרופאים אמרו שמצב הערמונית לא מצדיק ניתוח. על פי נסיוני זה והבנתי כנראה קיים קשר למתח נפשי וחרדה שמהם סבלתי שנים ארוכות. ניסתי לטפל גם בכיוון זה אך זה לא השפיע עלי לטובה. לאחרונה יש שיפור משמעותי מבחינה זו אך בעית השלפוחית עדין בעיתית מאד.מקווה שבכל תימצא דרך לעזור לי. open
שלום לד מיכאל כבר כמה שנים אני סובל מתסמונת זו טופלתי במיגוון תרופות : וסיקר, טוביאז ולאחרונה , כמה חודשים , בספזמק , נראה היה שיש שיפור , אולם לעיתים ובלי כל התראה קורה שהתכיפות גוברת והופכת להיות כל שעה ואפילו פחות, ויש לציין שבכל פעם הכמות הינה לא מבוטלת האם ניתן להגדיל המינון מעבר לפעם ביום של 30 מג או ניתן לנסות תרופה אחרת ...?? או בכלל איך ניתן לטפל בעניין , מעבר לקוצב או לבוטוקס ? תודה מראש open
בת 21, אובחנתי כחולה בשלפוחית רגיזה, על בסיס תסמינים (תכיפות ודחיפות במתן שתן, לפעמים אחרי שיוצאת מהשירותים מרגישה לחץ ללכת שוב, לפעמים צריכה ללכת כל עשרים דקות). בדיקת שתן תקינה, אולטרסאונד כליות תקין, אורודינמיקה תקינה. ניסיתי את כל התרופות (טוביאז, דטרוסיטול, וסיקר ועוד אחת שאיני זוכרת את שמה). האורולוג שלי בעצם כבר לא יודע להגיד מה הבעיה ואומר שאין לו מה לעשות... יש לכם עצה או רעיון בשבילי? כי הבעיה באמת מקשה על החיים שלי...אני לא יכולה לנסוע נסיעות ארוכות באוטובוס, לצאת לדייט מהמבוכה של ללכת לשירותים שלוש-ארבע פעמים, לא יכולה ללכת לקולנוע ולקונצרטים, לצאת לטיולים בטבע, אני מפחדת להתחיל לעבוד (איך אני אשתתף בפגישות? ואני אצטרך להסביר לכולם למה במהלך המשמרת אני צריכה ללכת לשירותים עשר פעמים?) אשמח לעזרה ולתמיכה, תודה. open
אני כבר סובל מס' שנים מדחיפות וכתוצאה מכך גם תכיפות במתן שתן. עברתי כל כך הרבה בדיקות - ציסטוסקופיה, ציסטוגרפיה, אורודינמיקה, ולקחתי הרבה סוגי תרופות - וסיקר, אומניק אוקס, ועוד ועוד. מעולם לא אובחנתי כבעל בעיה פיזיולוגית, אז כהמשך טבעי בחנתי את האפשרות לחרדה - זאת כיוון שהדחיפות הופיעה לרוב במצבים חברתיים וכשהייתי בבית לא היה כלום. הרבה חפירות אצל הפסיכולוג ללא הועיל, לקחתי ציפרלקס 10 מג' למשך 8 חודשים שנתן הקלה קלה ביותר...וזהו. היום אני עדיין עם אותה בעיה של דחיפות. לצערי לפני זמן מה, וכאילו מישהו שכח להזמין אותו ל"מסיבה", הצטרף גפ המעי לחגיגה ועכשיו בכל פעם שאין דחיפות בשתן יש כאבי בטן וכתוצאה ריצה להתרוקנות (לפעמים גם באמצע הלילה) וכשאין את אלה חוזרת הדחיפות בשתן. החיים לא קלים... open
אני כבר סובל מס' שנים מדחיפות וכתוצאה מכך גם תכיפות במתן שתן. עברתי כל כך הרבה בדיקות - ציסטוסקופיה, ציסטוגרפיה, אורודינמיקה, ולקחתי הרבה סוגי תרופות - וסיקר, אומניק אוקס, ועוד ועוד. מעולם לא אובחנתי כבעל בעיה פיזיולוגית, אז כהמשך טבעי בחנתי את האפשרות לחרדה - זאת כיוון שהדחיפות הופיעה לרוב במצבים חברתיים וכשהייתי בבית לא היה כלום. הרבה חפירות אצל הפסיכולוג ללא הועיל, לקחתי ציפרלקס 10 מג' למשך 8 חודשים שנתן הקלה קלה ביותר...וזהו. היום אני עדיין עם אותה בעיה של דחיפות. לצערי לפני זמן מה, וכאילו מישהו שכח להזמין אותו ל"מסיבה", הצטרף גפ המעי לחגיגה ועכשיו בכל פעם שאין דחיפות בשתן יש כאבי בטן וכתוצאה ריצה להתרוקנות (לפעמים גם באמצע הלילה) וכשאין את אלה חוזרת הדחיפות בשתן. החיים לא קלים... open
