יש לי פחד מטורף שאם לא אחבק את אמא שלי או אדם יקר אחר לי לא אספיק לעולם, כאילו יום אחרי אמא שלי תמות אם לא אגיד שלוש מילים כל הזמן. אני מפחדת לריב עם אנשים כי זה יכול להיות פעם אחרונה שאראה אותם. למה אני ככה?
כל פעם שאני בוכה אז אני הולכת ופוגעת בעצמי בשקט ויום אחרי הולכת לבית ספר כאילו כלום ומסתירה את הפלסטרים עם בדיחות שחורות על במצב שלי, בבקשה למה חברים שלי שופטים אותי? אם הם היו יודעים מה באמת עובר עלי זה היה יוצר גרוע.
דיברתי עם אבא שלי על לקחת אותי לפסיכולוג והוא בסוף לא עשה כלום גם לאחר שאמרתי שאני רוצה למות,למה אבא? אני לא מס