היי שלום, בן 42 נשוי עם ילדים, בשנים האחרונות חזרה לי תופעה שהייתה בגיל ההתבגרות, הרגשת בדידות וריקנות מין סוג של דיכאון. זה קרה לי בגיל ההתבגרות כאשר ההיתי בבית ולא היו לי כמעט חברים, והרגשתי חוסר חשק לעשות משהו עם עצמי. איכשהו מהצבא ועד השנים האחרונות לא הרגשתי כמעט את ההרגשה הזו וככל הנראה הדחקתי אותה. למרות שלא השתנה הרבה, מלבד האשה שהכרתי לא היו לי עוד ממש חברים. אך היום אני מרגיש נורא בודד וללא מטרה בחיים. לאשה יש עשרות חברים שהיא מדברת במשך כל היום ופורקת להם בעיות שלה, לי אין כמעט אף אחד מלבדה. ולפעמים אני לא יכול לפרוק לה דבר