החבר מהעבודה לא רק שלא מדבר איתי, עצבני עליי אפילו. אז מי שבדרך כלל יש לי לפנות אליו כשאני מרגישה רע לא שם כשאני דווקא צריכה אותו. וזה גורם לי להרגיש פגועה ובודדה. כרגע מי שהכי נחמד אליי זו המנהלת שלי והיא גם בן אדם לא קל. אבל אני נלחמת ברצון לתת לה יותר למרות שקשה לי. כל כך לבד לי שם. גם הבנות שאני מסתדרת איתן לא יוצא לי לדבר איתן הרבה בגלל מה שאני צריכה לעשות אצלי במחלקה.
הלוואי והוא היה מדבר איתי אומר לי למה הוא כל כך כועס עליי. מה כבר עשיתי?