מתביישת להרגיש ככה

שמש · 2023-09-20T09:34:00+03:00

החרדה שלי יצאה מכלל שליטה ואני לא מסוגלת כבר להתמודד עם זה.היי אני מתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת, דיכאון וחרדה מאוד חמורה. נמצאת עם מייצבים וכדורים נגד דיכאון וחרדה.אחרי תהליך מאוד ארוך שבו הצלחתי קצת להשתקם אחרי שנים של הידרדרות ואף נסיון. החרדה שלי כרגע כל כך חזקה שאני לא מסוגלת כבר כמעט חצי שנה לתפקד אפילו על בסיס יום יומי, והבעיה היא? שהגורם לחרדה שלי הוא החתול שלי.יש לי חתול בן 6 שהוא העולם שלי, ואני העולם שלו.. הוא התקבע עלי בריה שהוא לא עוזב אותי לשניה ועקב זה כל פעם כשהוא לא מרגיש טוב? הוא מטפס עלי ומסרב לרדת ממני גם לרגע.הבעיה היא שכבר בערל שנה וחצי הוא חולה כל הזמן, ולא רק במשהו אחד, עד שבעיה אחת עוברת? יש משהו חדש וזה ככה כל הזמן ואין מנוחה.יש לי בן זוג תומך אבל החתול רק מחפש בי נחמה והגעתי למצב שאני לא יכולה לישון, לאכול או לתפקד בלי להיכנס לחרדה יום יומית כל פעם כשאני רואה את החתול כי כל רגע משהו קורה איתו.אנחנו לוקחים אותו לכל טיפול, מוציאים כל מה שצריך ודואגים להכל. אבל הגעתי למצב שאני עוזבת את הבית המשותף עם הבן זוג לתקופה של כמה שבועות כי אני לא מסוגלת לחיות באותו הבית עם החתול מרוב שאני לא מתפקדת עם החרדה שלי.דיברתי עם הפסיכיאטר והפסיכולוג שלי ואין להם כבר תשובות עבורי(והם באמת נהדרים)הבן זוג הציע שנעביר את החתול לבית של אחד ההורים לתקופה של חצי שנה או יותר עד שאני ארגע, אבל הוא צריך טיפול כל כך מיוחד עם התרופות וההסתכלות שזה ידוע שאף אחד לא יצליח לטפל בו בצורה נורמלית.אני חיה בבושה לדבר על זה כי זה נראלי לא הגיוני שמישהו יבין את זה בכלל, הרי איך אפשר להיות כל כך החרדה בגלל חיה?היא רק חיה, לא? אבל אני הגעתי למצב כל כך רע שאני מפחדת לחזור הביתה כי אני יודעת שאני אקבל התקפי חרדה עד שאני לא אצליח לזוז ואין מענה.ואני בכנות? לא מחפשת עצות.. כי אין מה לעשות בסיטואציה הזאת.אני בחיים לא אמסור אותואני כנראה גם לא אתן אותו למשפחהורוב הסיכויים שאני אמשיך לחיות בסבלאבל פשוט רציתי לכתוב את זה איפשהו שלא מכירים אותי, כי אני לא מסוגלת ככה.