א Edit שאלה לגבי אטנט, וכמה תובנות לחלוק, אולי אפילו אצליח לעזור כאן למשהו שאלה וכמה תובנות לחלוק, אולי אפילו יעזור כאן למשהו אני בן 48 , 5 שנים פלוס עם תרופות, אבחון מאוד מאוחר, מזה שנתיים עם אטנט, ההשפעה פגה, עשיתי הפסקה של 3 שבועות כדי "להתנקות" אך עדיין האפקט חלש.בעבודה האחרונה שלי שהייתה עם עומס, לקחתי בהתאם למרשם פעמיים ביום 30 מ"ג , אחרי 5 חודשים זה כבר לא עשה כלום. אחרי חודשיים פוטרתי . מבקש עצה, המלצה . (קונצרטה ופוקלין כבר עברתי) כמה תובנות לגבי עצמי שמתי לב (בדיעבד), עוד כשעבדתי, שאנשים שעבדו איתי הרגישו שאני משדר חוסר ביטחון, מה שלא נכון,אחרי כמה שיחות עם חברים קרובים הבנתי שזה היה בתקופועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה שאלה לגבי אטנט, וכמה תובנות לחלוק, אולי אפילו אצליח לעזור כאן למשהו <p dir="RTL"><strong>שאלה וכמה תובנות לחלוק, אולי אפילו יעזור כאן למשהו</strong></p> <p dir="RTL"><strong>אני בן 48 , 5 שנים פלוס עם תרופות, אבחון מאוד מאוחר, מזה שנתיים עם אטנט, ההשפעה פגה, עשיתי הפסקה של 3 שבועות כדי "להתנקות" אך עדיין האפקט חלש.<br />בעבודה האחרונה שלי שהייתה עם עומס, לקחתי בהתאם למרשם פעמיים ביום 30 מ"ג , אחרי 5 חודשים זה כבר לא עשה כלום. אחרי חודשיים פוטרתי . מבקש עצה, המלצה . (קונצרטה ופוקלין כבר עברתי)</strong></p> <p dir="RTL"><strong> </strong></p> <p dir="RTL"><strong>כמה תובנות לגבי עצמי</strong></p> <p dir="RTL"><strong>שמתי לב (בדיעבד), עוד כשעבדתי, שאנשים שעבדו איתי הרגישו שאני משדר חוסר ביטחון, מה שלא נכון,<br />אחרי כמה שיחות עם חברים קרובים הבנתי שזה היה בתקופות של חוסר שקט פנימי שזה משהו אחר לגמרי כמו שאתם יודעים אבל התפרש כחוסר ביטחון . .</strong></p> <p dir="RTL"><strong>ספורט – אחרי שפוטרתי, חזרתי לעשות ספורט, שוחה 3 פעמים בשבוע, עוזר ומשפר את המצב שלי, לפחות לתחילת היום , סוחב עד הצהריים, הימים שאני בבריכה הם היותר יעילים.</strong></p> <p dir="RTL"><strong>ימים טובים – יש לי ימים טובים, בגלל שהאפקט ירד אך עדיין לא נעלם, אז אני מוצא שבמשך השבוע יש לי יום , יומיים, שהכדור נספג טוב ועושה את העבודה . למדתי לא לזלזל ברגעים האלה ותמיד מוכן לי המשימות שדורשות יותר ריכוז ופוקוס, אלו ימים נפלאים של 10-15 שעות – גן עדן . </strong></p> <p dir="RTL"><strong>זאת לא בדיוק תובנה, אלה יותר בעיה לחלוק, למי מאיתנו אין דיפרסיות, הן מגיעות אחרי שההשפעה של הכדור פגה, אני קורא לזה – סוף פגישה. אצלי זה עניין של דקות המעבר מסוף ההשפעה לדאון . כבר למדתי לזהות ולא להיכנס לסרטים – אני אומר לעצמי זה דיכאון כימי לא יותר, רק כשזה קורה כמה ימים רצוף ואז הכדור גם לא עובד אני<br />שוב נכנס לאי סדר ובלאגן שעוד יותר פוגעים בביטחון כך שגם בחודש טוב אני כרגע על בערך 30% תפקוד מלא וכל השאר זה חלקי או מאבק להשאר עם הראש מעל המים. <br />למי שיש רעיונות או דרכי התמודדות איך לתפקד טוב יותר בדאון הכימי הזה ורוצה לחלוק אז מוזמן לשתף .</p> <p>האם יש כאן משהו שסובל מבעיות זיכרון קצר ולהלן מצבים שקורים לי –<br />חניונים הם אוייב, איפה שמתי את הרכב, איזה קומה, איזו שורה, תמיד מצלם . מגיע לפגישה, שם את הרכב ,עולה , חוזר, איפה , איפה שמתי ? היו לי מצבים הזויים של עד שעה חיפוש. במצבים כאלה פעם הייתי בחרדות ולא מבין מה קורה לי היום זה ברור לי – הכל טוב , גם זה יעבור. לכן אני תמיד מצלם איפה . רק לידיעה- החניון הכי עוין במדינה זה של הקניון בפתח תקווה, שני חניונים לא מחוברים , מי הגאון שתכנן את זה ככה , תזהו זה גיהנום שם. </p> <p>לוקר – אני מגיע לבריכה, כל אחד מביא מנעול ובוחר לוקר, מכניס את הדברים, נשאר עם מגבת, משקפי שחייה, מפתחות ויורד לשחות , הכי שגרתי . שוחה שעה עולה למעלה , כל המנעולים אותו דבר כמעט , כל התאים כמובן , איזה מספר? אחרי פעמיים שלא זכרתי, זכרתי בערך את הצד ואז לך תבדוק את המפתח, המקום שאני שוחה בו האוכלוסייה לא הכי סלחנית, אף אחד לא יאהב שאני מנסה לפתוח את המנעול שלו והסברים לא יתקבלו. <br />בקיצור – יש לי שני מספרים קבועים ואם הם תפוסים אז אני קצת בבעיה , אני מחפש מספר ארון קרוב למספרים הקבועים שלי , בנוסף כדי לזהות את המנעול שלי אני פשוט שרטתי אותו עם המפתח משני הכיוונים, רואים את השריטה בבירור, אף אחד אחד לא עושה את זה , התגלה כמאוד יעיל . </p> <p>מאחל לכל החיים עם תופעה (נמאס לי לקרוא לזה הפרעה ) קשב וריכוז – חיים טובים יותר כי מגיע לנו </strong></p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה