מנסה לקחת כמה נשימות, לא רוצה לכתוב, רק למצוא פוסט שאני מזדהה איתו ולהגיב,
כותבים כאן ממש מעט, כי מוצאים מקום אחר לכאוב, או שרק בולעים את הכאב, משאירים אותו בבטן, תקוע בגרון.
כי אין מה להגיב, אין מה לכתוב,
אין מי שיכול להבין, אין מי שיכול לעזור.
רק אני מקווה שיכתבו, אני לא יכול לעזור, כדי שאוכל להזדהות בעוד לילה שיעבור ללא שינה,
אבל הם שומרים בבטן, אז אני אכתוב, בשביל מי שרוצה להזדהות עם המילים הריקות שלי.
איכס