בדרך כלל אני זאת שאלופה בלתת עצות ולהיות הדמות החזקה שמחזקת ומחזיקה את כולם.
אבל לאחרונה אני ברגע של חולשה, ייסורים שלא עוזבים אותי.
קשה לי. אני מתייסרת בגלל משהו שקורה למישהי מוכרת אחרת במדינה שלא שלי.
קשה לי לראות מה שהיא עוברת, קשה לי להעאלות את הסיטואציות ההיפותטיות שהיו משקפות את מה שהיא מרגישה.
ואני בוכה, לפעמים גם בלילה.
אני כל הזמן חושבת עלי, מרגישה קשורה אליה איכשהו. אני מעריצה אותה, כי היא דמות חיובית סך הכל.
קשה לי לראות אי צדק מהצד.
אני פוחדת לחשוף את המקרה לעומק, בגלל שאני לא רוצה שישפטו אותי.
אשמח שתתנו לי עצה וא