תמיד הייתה לי בעיה בלקבל אהבה, להאמין שמישהו יאהב אותי וירצה בטובתי באמת. בלי אינטרס. יש אנשים שאני יודעת שאוהבים אותי, אבל חלק בי לא מסוגל להאמין לזה ולא מסכים לקבל את זה. אף פעם לא הרגשתי שזה מפריע לי. היה לי טוב ב-לבד שלי. הייתי נותנת – לקבל לא הצלחתי ותמיד הרגשתי בדידות איומה שאוכלת את הבשר. במחשבה שלי כל מי שמתקרב וטוען שאוהב -הוא אוהב את מה שאני נותנת לו – לא אותי. הוא פשוט לא מודע. אם היה מישהו אחר שנותן לו את אותו דבר – היה הולך אליו. פיזית לא נתתי לאף אחד להתקרב אלי אף פעם, אפילו לא לחצתי יד. כולם ידעו ש בי לא נוגעים ולא מתקר