אני חברותית, אני יוצרת קשרים, אהובה ובסוף נמצאת לבד.
בתקופת האשפוז נעלמתי לכל כך הרבה אנשים ואף אחד מהם לא דרש בשלומי והתעניין. המצב הבריאותי שלי היה לא טוב והייתי זקוקה לתמיכה חברתית מעבר למשפחה. בסוף שיתפתי 2 חברות טובות והן התייחסו לזה יותר בשיחות היומיומיות שלנו ואחת פגשתי. תכף אני חוזרת לשגרה בהדרגתיות ואני תוהה לעצמי איך אפשר להרגיש בנח ליד אנשים שלא גילו אכפתיות כלפיי.
בנוסף לזה הכרתי אנשים טובים בתקופת האשפוז וחלקם פחות או יותר בני גילי והייתי שמחה להצליח לשמור על קשרים הדדים. אשמח לטיפים ולשמוע איך עושים את זה נכון כי בדר"כ ה