גשם הוא תמיד שחור בשבילי. וזה הצבע האהוב עלי. אני הכי אוהבת איך שהוא יורד בבוקר. כשהציפורים עדיין מצייצות להן, כשערפילים עוד משוטטים ברחובות הצרים. אבל אנשים לא מבינים למה הוא שחור ולמה אותו אני אוהבת. לפעמים הם בכלל לא רואים את הגשם שלי. למרות שהוא תמיד יורד כשאני מבקשת. לרוב יש מי שזה מעציב אותו, לראות את השמיים בוכים. אבל לא היה עצוב לו כשאני זו שדמעתי. לכן ביקשתי מהשמיים להצטרף אלי. כי לא היה מישהו אחר, לפחות בזמנו. וככה חשבתי לי שכולם יוכלו להזדהות איתי, להרגיש אותי, לפחות קצת.

***

יש הטוענים שהכל לטובה. אני שומעת את זה הרבה. ומו