היה לי שבוע קשה.
שבוע של הלוויה, חגיגה, מסיבה, שבעה, לימודים, שבעה, חוסר שינה.
אני מרגישה שעברתי רכבת הרים. כזאת שמצליחה לשנות את המצב רוח שלי.
אני מרגישה יותר עצבות בלב.
מרגישה שגם אם אני שמחה עדיין נשארת בי עצבות
מרגישה שאני מכילה הרבה.
ולא מרוקנת.
לא מצליחה.
מרגישה שיש בי אהבה לתת.
אני מנחמת.
מלטפת.
מחבקת.
ואני טובה בזה.
קיבלתי מילים טובות.
אבל עדיין קשה .
בהלוויה התפרקתי.
לא יודעת למה אבל התפרקתי לחתיכות.
והיה לי קשה לחזור חזרה.
אחרכך בשבעה אספתי את עצמי והצלחתי להתעשטת ..
ובלימודים כמעט ולא נגעתי כי לא הצלחתי להתרכז
וחגיגה ובריקו