אני נמצאת במסגרת שיקום

ושם אומרים לי שאני לא מספיק מתקדמת 

ואני חושבת לעצמי כמה קושי יש בלהחזיק את השגרה 

בלסדר לוז,

בלדאוג שהכדורים לא יגמרו ,

כמה פעולות קטנות מרכיבות כל משימה 

רק בשביל לאכול משהו זה יותר פעולות מהאצבעות שעל כף היד,

זה מעלה בי חרדה,

,

כמה אני נלחמת על אני חושבת לעצמי איך אני יכולה להתחיל לעבוד , אם אני לא מצליחה לעמוד במשימות יום יומיות ,

וכמה שאני יודעת שכל מוצ״ש אני צריכה לכתוב סדר יום לכל השבוע אני לא תמיד כותבת , 

כמה זה נראה לי משימה גדולה לפעמים ‏ולמה אני לא מצליחה להפוך את זה להרגל????

האם תמיד אני אלחם ככה ע