ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

במאמר זה אנסה להראות, שסיפורי התורה מכילים את כל המשמעויות האנושיות האפשריות.

משפט הפתיחה בתורה נהדר "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ". אין בו אף מלה מיותרת.

הרעיון להתחיל ספר בבריאת העולם ע"י אלוהים, מאפשר לפתח את העלילה לסוגי מצבים אנושיים רבים ושונים.

גן העדן מקום פסטורלי כמו כפר. פרי הדעת כתאוות הנעורים, אולי היה לו טעם קולה. הנחש מסמל את האלימות ואת הקורבן לאלימות, כי אלוהים הנחית אותו להיות רכון על האדמה. פרי החיים מסמל את הקבלה, סוד שאי אפשר להגיע אליו, אולי יין שמיוחד לזקנים חכמים.

חווה הרה. היא כבתולה שהתנסתה לראשונה בחוויה

אני בת 15, כבר כמעט חצי שנה בתהליך של יציאה מהדת, שהדבר היחיד שיוצר אותי זה ההורים שלי, היה לנו קרייסיס בשבת ופשוט ברחתי מהבית לאחותי הנשואה ומרגישבה שהכל גדול עליי, פעם ראשונה אני צריכה לדאוג לעצמי לבד, גם אם יש מי שמבין, ואני מרגישה שאני מאבדת את זה ובא לי למותתת

מצד שני, הקול שלי גדול והוא חייב להישמע... ואני לא יכולה לשאת אותו לבד.

אמא שלי ובעלה מתגרשים (אבא שלי החורג אני מנישואין קודמים) הגירושים מאוד לא יפים. יש להם 2 ילדים ביחד. בעלה משתמש בי בתור קלף כדי להוציא אותו אבא טוב. חשוב לציין שב10 שנים שאני מכיר אותו בחיים לא ביקשתי ממנו שקל. הוא טוען שאמא שלי לא דואגת לי והוא היחידי שדואג לי והוא רוצה לקחת מאמא שלי את הילדים שלה כדי שהוא לא יצטרך לשלם מזונות. אמא שלי לא יודעת שהסיפור הזה משפיע עליי כי היא חושבת שזה שהוא לא אבא שלי אומר שאני חסין לזה אבל כבר תקופה שאני מתקשה לישון בלילות והמוח שלי חושב על ריבים שהיו להם ושמעתי ואפילו ריבים שלה עם אבא שלי ואני מרגיש

מישהו שלח לי הודעה במייל הפרטי שלי והוא הגיע מפה 
איך הוא יכול לראות מה המייל האישי שלי??
ואם יש דרך לתקן את זה???
תודה

הכדורים בקושי עוזרים.

כנ"ל לגבי המחשבות הטובות והיפות, האופטימיות הרצינית עד כדי גיחוך, העיסוקים המהנים, העיסוקים המקדמים, הנתינה ורוחב הלב (ומה עם האהבה? אולי היא מתה מצער?)

ושאר הטיפולים? עוזרים, אבל רק כמה שאפשר.

כשאני בדיכאון.

אני אחרי תאונת דרכים קשה , ששינתה לי הכול , איבדתי המון דברים שמילאו אותי יום יום, אם זה התעסוקה ולהתפרנס בכבוד , הייתי בכושר ממש טוב , והייתי רוכב על אופנועים המון שנים עד שקרתה התאונה , ואני מרגיש שאיבדתי את מי שאני , שאני לא מזהה את החיים,  ובין כול הסבל הפיזי לנפשי מה שקשה מאוד זה שאין לי עם מי לדבר כמעט , אין לי ממש משפחה , וחברים גם לא ממש בגלל שיש לי פוסט טראומה עקב דברים שעברתי בילדות עוד מלפני התאונה חייתי דיי בודד , אבל בגלל העבודה בתור שליח, ולפעמים הייתי במערכות יחסית , אז כן הייה לי משהו , ומאז התאונה אני גם לא עובד וגם ל

הדרך שלי כרוכה בהמון סבל. והסבל הזה בלתי נגמר בינתיים. ועייפתי. אלו הן העובדות. כנראה יש ניצוצות שחבויים בסבל הזה, אחרת החיים שלי כמעט חסרי משמעות. אני לא מתכוונת כרגע לחפש ניצוצות, כי באמת עייפתי, אבל אם הם יתחשק להם להופיע לנגד עיניי, לא אתעלם. ואם הסבל הזה מתישהו פשוט יעלם, זה יהיה טוב.

אני בן 16 עברתי חמישה מסגרות אני בפנימייה עכשיו אחרי ששנה אני לא חוזר הביתה מרגיש שהחיים לוחצים עליי ומביאים אותי לקצה אין לי הורים או אחים שיתמכו בי מרגיש שאני סוחב הכל בעצמי

1. אני התאהבתי במישהו שאני לא יכולה לדבר איתו ואני נשרפת מבפנים ואין לי את מי לשתף

אין לי כוח יותר 

כבר חשבתי שהכל בסדר

אבל שוב עוד סטירה 

ואני מגלה את מה שהמציאות הסתירה

שלאף אחד לא אכפת ממני יותר

כולם רוצים שאשב בשקט ואוותר 

אז אני שוב בוכה מתחת לשמיכה

מייבבת ומחניקה עוד צווחה 

כבר חשבתי שהכל בסדר

ואז גיליתי שאני לא חלק מהעדר

שמאחורי הגב שלי מדברים

אותם אנשים שכשהם מסתכלים

ולתוך העיניים שלי מביטים הם עם חיוך על הפנים

והם אומרים שאני מוזרה

ושאני חייבת עזרה

ושאני מסכנה

ויש לי עוד מלא דוגמאות

אבל כבר נגמרו הדמעות

ועכשיו תורו של הדם

שיזלוג לי מהיד ממש כמותן