וואו, כבר יותר משנה נראה לי מאז שכתבתי פה,
ושוב החלטתי לכתוב:)

מכירים את זה?
שאת חייבת להראות לכולם שטוב?
שאת חייבת לומר שאת מרגישה מעולה?
שאת לא מפסיקה לחייך,
כי אם תפסיקי תתרסקי?

אוכלת גם כשאני לא רוצה,
לא אוכלת גם כשרעבה,
חיים הפוכים, ממש כמוני,

רוצה להתחיל טיפול,
אבל בשביל מה,
כדי שמספר ה14 שלי תגיד את אותו הדבר?
את צריכה לספר, לכתוב, לאכול,
ואני לא מסוגלת,
לא רוצה להתחיל את כל התהליך, שוב, מחדש,
בא לי שהחיים יזרמו,
אבל באמת,
ולא בפייק כמו שאני מראה,

בא לי שמישהי תתפוס אותי,
תאמר שהיא יודעת, שהיא מבינה,
ותכריח אותי,
פשוט להיות נור