השבועות האחרונים היו מטלטלים במיוחד עבורי.

הפסקתי ללכת ללימודים ושלושה שבועות לאחר מכן עזבתי את ההוסטל, אני כמעט ולא כותב וכשאני כותב אני לא מרוצה מהתוצאה, לא יודע מה אני רוצה להגיד ולא מסוגל להבין איך לבצע. 

לפני שלושה ימים החלטתי לחזור ללימודים לאחר חודש שלא הגעתי, הצלחתי להחזיק יום וחצי. אני פשוט לא מסוגל כבר לצאת, להזיז את עצמי, להקשיב, לבצע. לא מסוגל לתפקד. גם לשם מה? הרגעים הקטנים שמחזיקים את כולם פשוט לא מספיקים עבורי. מעולם לא ביקשתי להיות המאושר באדם, רק שיתנו לי לצאת מהראש הזה, מהמחשבות האלה, מהבדידות והכאב שטורפים אותי וקור