ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

אני מרגישה שאני חייבת לדבר עם מישהי על נושא אישי, אשמח אם מישהי זמינה עכשיו 

אני רוצה להתאבד אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני שאנת את עצמי יותר על זה ומרגישה אגוייסטית

אני מקווה גם,   יש פה לעוד מישהו את הבעיה הזאת?    אחרי שאני מנסה כמה פעמים זה כן עובד אבל ממשיכה לעשות בעיות

למה אני לא יכולה להיכנס לתיבת הדואר שלי?  אומרת לי שאין לי הרשאה וצריכה לבדוק אם יש הרשאה,  זה בעיה במערכת או בעיה בחשבון שלי?  מישהו יודע?

אין לי כוח יותר 

כבר חשבתי שהכל בסדר

אבל שוב עוד סטירה 

ואני מגלה את מה שהמציאות הסתירה

שלאף אחד לא אכפת ממני יותר

כולם רוצים שאשב בשקט ואוותר 

אז אני שוב בוכה מתחת לשמיכה

מייבבת ומחניקה עוד צווחה 

כבר חשבתי שהכל בסדר

ואז גיליתי שאני לא חלק מהעדר

שמאחורי הגב שלי מדברים

אותם אנשים שכשהם מסתכלים

ולתוך העיניים שלי מביטים הם עם חיוך על הפנים

והם אומרים שאני מוזרה

ושאני חייבת עזרה

ושאני מסכנה

ויש לי עוד מלא דוגמאות

אבל כבר נגמרו הדמעות

ועכשיו תורו של הדם

שיזלוג לי מהיד ממש כמותן

היא רוצה להתאבד חברה שלי אני מנסה לעזור בכל דרך אפשרית ולא מצליח היא פגע בעצמה כבר מה אני יכול לעשות בבקשה תעזרו לי

לא מצליח לפתוח שבוע מה עושים??

נמאס לכם לראות את השם שלי ואת הפרופיל שלי אני יודעת אני מעצבנת את כולם וגם לאף אחד לא אכפת ממני אני יודעת רק כאן קצת אבל אוף אני ממש בדילמה עם עצמי אני לאחרונה שומעת המון יסכה למה את  שקטה למה את מהוררת למה את לא רגועה למה ולמה ואני כל כך מנסה להסתיר מה עובר עלי ולצערי אני מתחילה להיחשף כלפי חוץ והמנהלת שרוצה להעיף אותי ולא בגלל בעיות התנהגות אלא בגלל שהיא טוענת שאני ממומרת ואיך לא?אבל אוףףףףף סך הכל אחרתי בחמש דקות אז היא צרחה עלי שעה וחצי קיצר זוועה אין לי כח כבר לבגרויות כי אני במצב שאין לי כח והכוחות לאט לאט נגמרים מוציאים את ההור

.

הי, מרגישה מצוקה נפשית מאוד גדולה עכשיו! ולבד עם זה... אפשר להתכתב איתי קצת?

אוקיי.

מאז ומעולם גם בתור ילד וגם בתור מבוגר הבנתי שהעולם הזה מטומטם לחלוטין. אנשים מאמינים בסיפורים לא רציונאליים שהם שכנעו עצמם שהם נכונים בין אם זה דת, זכויות אדם, קפיטליזם וכו' כאשר לכל אלה אין אחיזה במציאות והתוצאה היא בדרך כלל להרוג אנשים אחרים בלי סיבה אמיתית חוץ מעושר כלכלי.
האדם חי בעולם שבו כולם הם או עבדים או בעלי עבדים ואני לא סובל את הדינמיקה הפרועה הזאת שאנו מקבלים בכזו קלות מכיוון שכולם חיים ככה.
כל פעם שהסברתי למישהו מסביבי שזה המצב קיבלתי תשובות שונות ומשונות שכל מה שהם אמרו זה או אין לך ברירה לחיות ככה או שניסו להוציא

אני במאבק מתמשך עם עצמי וזה מתיש. בסך הכל שואפת להשקיט קצת את המיינד. 

המאבק מתבטא בעיקר בזה שאני פשוט שונאת את עצמי - לא יודעת למה, אבל זה המצב. 

מה יקרה אם אפסיק לנסות להדוף בכוח את השנאה העצמית, ואתן לעצמי להרגיש אותה עד הסוף?

באמת לא יודעת מה יכול לקרות. אני אנסה. כי אפילו הניסיונות העדינים להפחית אותה לא עזרו לי עד כה. 

אז הנה אני כאן, מוכנה להרגיש ללא פחד מגוון עצום של רגשות, כולל שנאה עצמית.

אוקיי, אז מה עכשיו? חחחח

Let the magic begin ✨️