אז אני חולה סרטן לשעבר גיליתי היום דסטודנטית שאיתי בקורס התאבדה, ידידה חולת סרטן התחלתי עם מישהי שנתנה לי את המספר שלה אבל חבר אומר שזה בטח והיא אמרה שהיא לא מתקשרת בוואצאפ אז חבר אומר שהיא מסננת אותי, ראיתי באוניברסיטה מישהי שיצאתי אתה התאהבתי ממש ואז שברה לי את הלב. אין לי מושג כבר מה לעשות
דיכאון וחרדה
קהילת דיכאון וחרדה בכמוני הנה קהילה תומכת למתמודדים עם חרדה ודיכאון. כאן תוכלו להיעזר בקהילת עמיתים חמה ותומכת, ולספר על הקשיים הרגשיים והפיזיים בחיי היומיום, על הטיפול התרופתי וההתנהגותי ותופעותיו, וגם על ההתקדמות ועל הרגעים החיוביים שבדרך. בנוסף תוכלו להתייעץ עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים מומחים, לקבל טיפים ותמיכה במהלך הדרך.
לאחרונה אני מרגישה ריקנות כזאת מעצבנת, כאילו אני לא מרגישה כלום, אני עובדת משרה מלאה מחכה שהעבודה תיגמר ואז חוזרת הביתה למיטה ולסרטונים בטלפון ומחכה לשבת ואז בשבת אני משתגעת מהשעמום ואין לי סבלנות לקרוא שום דבר אז אני מחכה ששבת תיגמר אבל בעצם אני לא רוצה שתיגמר כי אז יגיע יום ראשון ואחזור לעבודה שאני גם רק רוצה שתיגמר
ותכלס החלק הכי טוב בשבוע זה השינה ואולי גם האוכל.
אפשר לקרוא לזה דיכאון אבל בתכלס זה פשוט חוסר מוטיבציה ועצלנות. הייתי בדיכאון ובדיכאון לפחות קצת כאב לי והרגשתי משהו ועכשיו אני רק מחכה שהזמן יעבור ואולי כבר עדיף להרגיש כאב
מדריכים בנושא
חייל התגייסתי לפני שלושה וחצי חודשים למשמר הגבול ברצון גבוהה להיות לוחם ולתרום למדינה גיליתי התקפי חרדה קשים שלא היו לי מעולם רעידות בגוף קושי רב להירדם וקושי בנשימה חוסר תיאבון ירידה של 18 קילו, היום היה לי פסיכיאטר צבאי הוא הציע לי להשתחרר אבל לא ידעתי איך לומר לו שאני רוצה להשתחרר כי אני מפחד לאכזב את ההורים שלי אני כבר לא יודע מה לעשות כבר
-
5 תגובות
-
היי,
אני ממש לא רותה לערער אחרים פה. אבל אני מגיך ההתבגרות עד עכשיו בגיל 25 לא מצליח להבין למה גולם מץנהגים כיאילו חיים דנ קדוש.
אם רע לי ואני לא רוצה לחיות, ניסיתי לפנות לאחים אחיות הורין וחברים עם פניה כמה לגבי המצב הנפשי שלי שהסתיים כמובן בזה שצחקו עלי כמו שלשבתי שיקרה, הדבר שמחזיק אותי זה אגו ופחד טבעי ממוות.
הנקודה היא, שכשאני מנסה לפנות לגורמים "מקצועיים" יותר אנח מקבל תשובות שדוחות התאבדות בזמן הקרוב כמו ץנסה לשבת בסלון. או תשובות שמתנהגות כיאילו אני חייב לחיים האלה משהו, זה שאולי מתישהו ישתפר זה לא סיבה בשבילי לסבול את השנים שנש
-
3 תגובות
היי, אני בת 39 עברתי לעיר אחרת מהמרכז לצפון לפני שנה וחצי. אני סובלת מחרדות ודיכאון כבר 20 שנה בערך.. אני בהליך של חדלות פרעון כי לא הצלחתי לעבוד מאז שעברתי לכאן אז המשכתי לקחת הלוואות כדי לשרוד. אמא שלי נפטרה לפני חודשיים ואני פשוט לא מצליחה להקים את עצמי.. אני מסתגרת בדירה וכל יום אומרת לעצמי שהיום אלך למצוא משהו וכל יום אני פשוט לא מסוגלת.. אין לי כסף לשכירות או לאוכל וכבר ניסיתי לדבר עם עובדת סוציאלית של הקופה והיא שמה אותי ברשימת המתנה לפסיכולוג וגם הייתי אצל פסיכיאטר חדש כי רצתה שאקבל הבטחת הכנסה אבל ביטוח לאומי לא מסתפקים במסמך
-
2 תגובות
-
אני מזריקה ארבעה וחצי חודשים. באופן רגיל סובלת מדיסתימיה ומרגישה שהזריקה למרות המינון האפסי שאני לוקחת ממש גורמת לירידה במצב הרוח. שוקלת להפסיק אותה ולהתנתח בניתוח בריאטרי אבל חוששת שזה יחמיר את הדכאון עוד יותר. מה יותר גרוע כשמתמודדים עם דכאון?תודה רבה
-
2 תגובות
-
חדשות בנושא
היי, יש בחור שאנחנו ביחסים טובים ואפילו מבררים את הנושא הזוגי.
הייתה בנינו סיטואציה לא נעימה, אני נפרדתי לשלום, הוא התנצל, אני ירדתי עליו ואח"כ ביקשתי קצת שקט ומרחב (בהודעה).
עברו שבועיים, ניסיתי להתקשר אליו, ימים שונים, בשעות שונות. שעות שבעבר דיברנו בהם ואני יודעת שהן נוחות לו.
אני מרגישה דחויה.
אני מרגישה כאב וגעגוע.
אני מרגישה תלויה בחוסר וודאות.
הוא ראה אותי, אני ראיתי אותו..
השקעתי בקשר הזה ועכשיו מה יהיה סופו?
החוסר תגובה שלו זה לא? זהו? להתחיל את תהליך האבל והפרידה?
אני מדברת על זה בטיפול, שעה בשבוע זה לא מספיק .
-
3 תגובות
-
שלום לכולם,
אני עומד להתחיל טיפול ב-ECT ורציתי לשמוע מניסיון של אנשים שעברו את התהליך.
כמה שאלות:
- אחרי כמה טיפולים התחלתם להרגיש שינוי?
- האם השיפור היה הדרגתי או שהרגשתם שינוי משמעותי בבת אחת?
- למי שסבל גם מבעיות קוגניטיביות (מחשבות חודרניות, הצפה של מחשבות, קושי להתרכז, עומס מנטלי) – האם זה השתפר יחד עם המצב הרגשי או בקצב שונה?
- האם היו תופעות לוואי קוגניטיביות במהלך הסדרה, ואם כן האם הן חלפו?
- איך הרגשתם בין הטיפולים עצמם?
- מה הייתם רוצים לדעת לפני שהתחלתם ECT?
- למה כדאי לצפות במהלך סדרה של כ-12 טיפולים?
אשמח לשמוע גם סיפורים חיוביים וגם חוויות פחו
-
2 תגובות
בלוגים בנושא
