מרגישה כמו צער בעלי חיים :) כל כך הרבה תרופות כבר ניסו עלי. טרם הטבה במצבי אני מרגישה בדידות עצומה.
חייל התגייסתי לפני שלושה וחצי חודשים למשמר הגבול ברצון גבוהה להיות לוחם ולתרום למדינה גיליתי התקפי חרדה קשים שלא היו לי מעולם רעידות בגוף קושי רב להירדם וקושי בנשימה חוסר תיאבון ירידה של 18 קילו, היום היה לי פסיכיאטר צבאי הוא הציע לי להשתחרר אבל לא ידעתי איך לומר לו שאני רוצה להשתחרר כי אני מפחד לאכזב את ההורים שלי אני כבר לא יודע מה לעשות כבר
לאחרונה אני מרגישה ריקנות כזאת מעצבנת, כאילו אני לא מרגישה כלום, אני עובדת משרה מלאה מחכה שהעבודה תיגמר ואז חוזרת הביתה למיטה ולסרטונים בטלפון ומחכה לשבת ואז בשבת אני משתגעת מהשעמום ואין לי סבלנות לקרוא שום דבר אז אני מחכה ששבת תיגמר אבל בעצם אני לא רוצה שתיגמר כי אז יגיע יום ראשון ואחזור לעבודה שאני גם רק רוצה שתיגמר
ותכלס החלק הכי טוב בשבוע זה השינה ואולי גם האוכל.
אפשר לקרוא לזה דיכאון אבל בתכלס זה פשוט חוסר מוטיבציה ועצלנות. הייתי בדיכאון ובדיכאון לפחות קצת כאב לי והרגשתי משהו ועכשיו אני רק מחכה שהזמן יעבור ואולי כבר עדיף להרגיש כאב
יש לי דפיקות לב מהירות ואני לא מצליחה לאכול הרבה,אני ובעלי חווים משבר בנישואים,אני חושדת שהוא בגד בי בטיול האחרון שהוא היה בתאילנד אני ראיתי כל מיני הודעות תרגומים מתאילנדית מעברית לתאילנדית שנשלחו כאילו לבנות שם שהוא התכתב איתם בוואטסאפ כשהוא חזר לארץ הכל היה על פניו נראה בסדר ודיברנו על הדברים והכל אמרתי לו גם את החשדות שלי והוא הכחיש לחלוטין אבל תפסתי כל מיני התכתבויות אפילו שהוא הסתיר אותם והראה כאילו זה לא נכון אנחנו עושים שיחות על גבי שיחות הוא אמר שהוא רוצה כאילו להרים את הנישואים שלנו בעבר היה לנו כמה שנים לא טובות כי אני לא ר
אז אני חולה סרטן לשעבר גיליתי היום דסטודנטית שאיתי בקורס התאבדה, ידידה חולת סרטן התחלתי עם מישהי שנתנה לי את המספר שלה אבל חבר אומר שזה בטח והיא אמרה שהיא לא מתקשרת בוואצאפ אז חבר אומר שהיא מסננת אותי, ראיתי באוניברסיטה מישהי שיצאתי אתה התאהבתי ממש ואז שברה לי את הלב. אין לי מושג כבר מה לעשות
היי,
אני ממש לא רותה לערער אחרים פה. אבל אני מגיך ההתבגרות עד עכשיו בגיל 25 לא מצליח להבין למה גולם מץנהגים כיאילו חיים דנ קדוש.
אם רע לי ואני לא רוצה לחיות, ניסיתי לפנות לאחים אחיות הורין וחברים עם פניה כמה לגבי המצב הנפשי שלי שהסתיים כמובן בזה שצחקו עלי כמו שלשבתי שיקרה, הדבר שמחזיק אותי זה אגו ופחד טבעי ממוות.
הנקודה היא, שכשאני מנסה לפנות לגורמים "מקצועיים" יותר אנח מקבל תשובות שדוחות התאבדות בזמן הקרוב כמו ץנסה לשבת בסלון. או תשובות שמתנהגות כיאילו אני חייב לחיים האלה משהו, זה שאולי מתישהו ישתפר זה לא סיבה בשבילי לסבול את השנים שנש
