הסתבכתי פעם עם המון אנשים

היום אני שלם עם השירים הקשים

צלילים בסבל היו בי נוצרים

פתחו לבי לעולמות אדירים

 

יצאתי לרחובות-אדם גדולים

לאש המבטים, לרעשים הצוהלים

השבתי בלשון קשה ופרועה

מצאתי נגינה שקופה ומרגיעה

 

כמו פרח בתוך השקט

כמו שמש שעולה ועולה

אני רואה את האור בפנים

הנשמה פתאום כל כך גדולה

 

עולם הרגש כבר זורם ומואר

השקט הזה הוא כל מה שנשאר

הדרך נפתחת, נעשית ברורה

בתוך נפשי דולקת מנורה

 

עולם הרגש כבר כל כך גדול

מלא בשקט ואור בלי לחדול

ובתוכו דברים פשוטים ועדינים

שלווה שמציפה יקום כשלל פנינים

 

מחבק את הרכות, מגן עולם מהקור

אני