ארכיון של דברים שלא קרו:

יש מילים שעדיין אין להן פה,
יש מחשבות שטרם מצאו להן זמן,
ובתוך שתיקתן הולך ונרקם
עולם שמתחיל לדעת את שמו.

אני מכיר את משקלן של אותיות,
את המרחק שבין שתי שתיקות,
את המנגינה שמאחורי הדיבור,
את מה שנותר כשנגמר הסיפור.

יש בי ארכיון של דברים שלא קרו,
שירים שאיש עדיין לא שר,
ומשפטים שיצאו למסע ארוך
ועדיין לא מצאו את הנמען.

לפעמים אני זר אפילו לתנועת ידי,
כאילו הגוף מקדים אותי בחצי שנייה.
אבל מתחת לכל הרעש והמבוכה
עוד מחפשת המחשבה את קולה.

אינני מבקש להיות מובן בשלמות.
גם אני אינני יודע את כל פשרי.
רק שלא ייסגר הספר באמצע משפ