שלום,אני פעם ראשונה פה,הסיפור שלי הוא ארוך,ארוךמדי בכדי לפרט את כולו ולעייף את הקוראים.לכן,אנסה לתמצת על קצה המזלג:
אני בן 55,עברתי אירוע מוחי לפני כ-שנה וחצי,הייתי במרכז שיקום קרוב לשנה.בכל תקופת השיקום לא הרגשתי דכאון ו\או  חרדה.נהפוך הוא,תמיד הייתי אופטימי ומלא אמונה בעצמי וגם חשבתי שאצא מזה.
הכל התהפך ביום ששוחררתי מהשיקום ומצאתי עצמי לבד,ללא המסגרת החמה והמקצועית של צוות השיקום.זאת הפעם הראשונה שיצא לי להכיר את הדכאון והחרדות,הרגשתי בתוכי שמצבי הולך ומדרדר.על כן פניתי מיוזמתי לטיפול פסיכיאטרי והתחלתי לקחת וייפאקס+אלקטרולט.
תוך ימ