מה נסגר איתי?

שלומי 6 · 2014-06-25T20:12:41+03:00

אני רוצה להגיד לעולם שאני לא יודע מה קורה עם החיים שלי היום שלי הלך מעולה לא אכלתי אפילו לא נכנעתי לבורקסים שידידה שלי הציעה לי הכל הלך מעולה באתי הביתה אכלתי הקאתי סבבה..עכשיו ההורים שלי אומרים לי שאני ניראה חולה חיוור שאני ילך לבדיקות הם יודעים אני בדיכאון לא רוצה טיפול לא רוצה שידחפו לי כל מיני כדורים לא רוצה להיות משוגע לא יודע אחותי שגם היא חלתה בעברה בבולמיה אמרה לי מה הסיבה שהניעה אותך לבולימיה ואני אמרתי לה שהרגשתי גדול מידי ליד כולם היא אמרה לי שזה לא סיבה אני דו מיני בגיל 16 התנסיתי בסקס עם גבר הייתי אצלו ואיך שהוא נגע בי ונישק אותי וכל האקט המיני היה יותר מידי בשבילי רעדתי לא רציתי להיות שם לברוח אבל נשארתי ראיתי מה מתרחש מל כאילו אני לא מחובר לגוף שלי כאילו אני צף למעלה אני חושב שזה הסיבה האמיתית..כיום יש לי בן זוג שאני ממש ממש אוהב והוא יודע על המחלה ותומך בי ואני ממש שמח שאני מכיר אותו אני חולה בבולימיה קרוב לשנה וחודש ראיתי תמונות ישנות שלי אני הייתי במשקל שיא בגיל 16 של 85/175 הייתי בעודף משקל אחריי כל הסיפור התחיל ההרזיה שלי כיום אני בן 17 במשקל 72/178 BMi 22.71 בטח כל הבנים והבנות שחולי במחלה רזים מאוד ממני זה אחת הסיבות שאני לא רוצה ללכת אני אהיה הכי שמן במחלקה זה ישגע אותי אני חייב להרזות גם אילת הולך ומתקרב ההורים שלי לא ראו את הגוף שלי שנתיים !!! אני בלחץ אני משתגע אני חייב להרזות חייב חייב יש בי דחף מסויים רק להחליף קידומת זאת אומרת אני היום 72 אז שיהיה 60 ומשהו כאשר אני החלפתי את הקידומת שלי מ80 ל70 הייתי מאושר אני רוצה להרגיש ככה שובבב בתחילת כיתה יוד היה לי כל כך הרבה חלומות שאיפות היום לא הרבה אני בכיתה יוד הייתי מקובל פופולארי אהבו אותי אני החזרתי אהבה פי שתיים היה לי כיף כיתה יוד אלף כאשר נכנסה בולימיה עברה לי כסיוט אני הייתי כל השנה בבית למדתי התרחקתי מכולם ככה כאשר התחיל החופש הלכתי לבן זוג שלי וישנתי אצלו כי לא היו לי ממש חברים קרובים לצאת איתם השאיפה שלי לכיתה יוד בית זה להפסיק עם השטויות עם ההרזיה להתחטב להתמקד במה שחשוב בחיים להנות בתכלס הזמן שלנו מוקצב כאן אנחנו לא נחיה לנצח הרי. באלי לצאת עם הבן זוג שלי ברחוב להחזיק ידיים ברחוב להתנשק בפומבי אז שהייתי אצלו שישנתי תפקדנו כזוג כרגיל אני אהבתי את זה אני רוצה עוד מזה אבל אני חושש אני הגבר היחיד מהמשפחה המצומצמת שלי אני לא יודע איך ההורים שלי יגיבו אז מה שאני חושב שהשאיפה שלי של שנה הבאה או לתקופה הקרובה היא להתחיל לקבל החלטות שאני דחיתי אני אשתדל ומזה סליחה על החפירות תקבלו את זה באהבה זה סיפור של החיים שלי חחחחח :))