בני(21) סובל מהפראות אישיות עם התנהגות אנטי -סוציאלית …שקרים,ניצול,בזבוז …לאחרונה מרגישה שאין בי כח להתמודד. הוא לא משתף פעולה ולא מטופל (את התרופות לוקח חלקית) אין מעקב של ע"ס או רופא .למרות שקיבל "סל שיקום" ,לא מוכן לשתף פעולה.בגלל זה,אני לבד ב"מערכת מתוסכלת ולא מוכנה לתת לו מה שהוא לא רוצה".

מיותר להגיד שאין בי  יכולת לדבר איתו.

לשים לו גבולות זה בלתי אפשרי!שאלה שלי :איך מוצאים אותו מהבית למסגרת מתאימה בלי לגרום לו להרגיש  "נתישה"? איך לעזור לו?

אם יש לכם ניסיון או יכולת ליעץ אקבל כל עצה כדי לצאת ממעגל הרסני זה.