שלום,

מזה כחמש שנים אני סובלת מדיכאון מוזר. למה מוזר? כי אני מתפקדת לגמרי אוכלת ישנה. נהנית צוחקת עובדת יצירתית. אבל לא מוצאת שום טעם בחיים ורוב הזמן מייחלת לסיומם. יש ימים בהם יש לי ממש תאווה למות שאני צריכה להיאבק בה. כמו רצון נורא חזק למשהו מתוק. מין רצון נורא חזק למות. לפעמים זה עובר אחרי חצי שעה לפעמים אחרי שעה. כאילו לא היה. מעולם לא ניסיתי להתאבד אבל פעמיים לקחתי יותר מכדור שינה אחד שאוכל לישון ממש חזק להרבה זמן. לא ממש עזר. כשאני שומעת שמשהו מת המחשבה הראשונה שלי זה איזה כייף לו שזה נגמר. (החיים).  שמתי לב שיש קשר לימים של מחז