הראש שלי - כמוני

tamarac · 2015-05-14T15:21:57+03:00

היי לכולם, אני חדשה, רק היום גיליתי את האתר המקסים הזה... אני לא יודעת בדיוק מה לכתוב אז אני אשפוך קצת את הלב וסליחה אם חפרתי אני בת 27, כל החיים עם דיאטות אני מניחה כמו מרבית האנשים כאן עברתי ניתוח שרוול לפני כ-5 שנים ועליתי הכל בחזרה כרגע בודקת אופציה לניתוח שני, הפעם רוצה להגיע ממקום אחר, ממקום של ויתור על האוכל אני מפחדת ומתבאסת, האוכל זה עולם ומלואו בשבילי, יותר נכון המתוקים, איך אני אוכל לחיות בלי שוקולדים ועוגות ועוגיות, זה כל כך טעים ומתוק ומנחם וזה שם...זה פשוט שם.... איך אני אתמודד עם הניתוח בכל פעם שהראש שלי יהיה בתוך ערפל וה"מלאך" השומר שלי ינסה לצרוח לי להפסיק ואני לא אשמע אותו... כשאני אקח ביסים מכל מה שיש במקרר ואחזיר בחזרה ואוכל בסתר כדי שבעלי לא יתאכזב שאני שוב לא שומרת על הבריאות שלי...ומה יפחית את הלחץ, החרדה והדיכאונות שחוזרים לי כל הזמן אם לא השוקולד המנחם שלי וכל אלפי המחשבות שעוברות בשניות בראש ומצוות עלי לאכול מכל מיני סיבות כי מגיע לי לסבול כי אני חייבת כי זה הדבר הכי טעים בעולם ועוד ועוד ועוד אז אני לוקחת כדור לאיזון הדיכאון והחרדה (אבל גנים זה גנים לא? חחחח) ואני הולכת לפגישה ראשונה במרכז לבריאות הנפש לנסות לקבל טיפול פסיכולוגי וCBT ועדיין הראש שלי מחפש כל סיבה למה אני לא אצליח להתרחק מהאוכל ולמה אני אכשל ואני רואה את עצמי בראש מקיאה או בוכה על הרצפה כי שוב נכשלתי ושוב אכלתי יותר מדי והניתוח כואב אבל הכאב עדיף מאשר לוותר על אוכל..... חשבתי אולי אם אני ארשום את הדברים בלי לחשוב, פשוט לרשום אני אגיע לתובנות ואני מגיעה אבל התובנה הכי גדולה זה שאני פשוט לא סומכת על עצמי שהראש שלי יפסיק... בבקשה שמישהו יגיד לי שזה יכול להפסיק....שטיפול עזר, שניתוח קיצור קיבה צלח למרות ההפרעה וייתן לי רעיון איך אני יכולה למלא עולם שלם שיחליף את הסיפוק המיידי הזה של לשים משהו בפה ולשכוח מהכל, גם אם זה לשניה ואז הכל נהיה גרוע שוב.... אז שוב סליחה שחפרתי, אני חושבת שזאת פעם ראשונה שכתבתי את הדברים האלה ולא רק חשבתי אותם שיהיה שבת שלום