היי ,

כתבתי כאן בעבר.. ומאז עברו מעל שנתיים.. לא מזמן חשבתי לעצמי- מה היה לך לחפש באתר הזה ? צחקתי עם עצמי וחשבתי שזהו- סיימתי את הפרק החרדתי הנוראי בחיי.

אגב, יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה. לשני אני כבר לא אגש כי האבסורד גדול מדי.

אני עדיין לא יודעת איזה סוג של הפרעת חרדה יש לי אבל מה שבטוח- אני צריכה לפרוק ואני צריכה עזרה.

רקע: מגיל קטן מאוד, הייתי בטוחה שיש לי מחלות למיניהן. בכיתה ג' היה ילד שחלה בסכרת נעורים ואני פיתחתי תסמינים של מה שהוא סיפר. כמובן שאימי כזו בדיוק וגם אבי סובל מסוג של פרקי דכדוך בחיים. מספר פעמים לקחו אותי לרופא