ג Edit יש לי בעיה? טוב אני לא ממש יודעת איך להתחיל, חדשה פה, לא בטוחה שאני במקום הנכון. לפני 8 חודשים פחות או יותר החלטתי שאני ממש שמנה ושאני חייבת להתחיל דיאטה, בשבועות הראשונים זה היה פחות או יותר מאוזן, ספורט, מאכלים בריאים, נשקלת פעם בשבוע, קצב ירידה איטי אבל בטוח. לאט לאט הפכתי מעט אובססיבית למשקל, נשקלת לפחות פעמיים ביום, לא אוכלת 95% אחוז מהמאכלים, האוכל הפך לטקס מאוד קבוע, מדוד וכמעט לא משתנה. רוב הימים משתדלת לא לעבור את ה300-600 קלוריות. הראש שלי כל הזמן בזה, אם תאכלי X תעלי 300 גרם, בלילה "יורדים" בערך חצי קילו, משמע בבוקר תשקלי Y. לפעמים אניעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 7 תגובות יש לי בעיה? <p>טוב אני לא ממש יודעת איך להתחיל, חדשה פה, לא בטוחה שאני במקום הנכון. לפני 8 חודשים פחות או יותר החלטתי שאני ממש שמנה ושאני חייבת להתחיל דיאטה, בשבועות הראשונים זה היה פחות או יותר מאוזן, ספורט, מאכלים בריאים, נשקלת פעם בשבוע, קצב ירידה איטי אבל בטוח. לאט לאט הפכתי מעט אובססיבית למשקל, נשקלת לפחות פעמיים ביום, לא אוכלת 95% אחוז מהמאכלים, האוכל הפך לטקס מאוד קבוע, מדוד וכמעט לא משתנה. רוב הימים משתדלת לא לעבור את ה300-600 קלוריות. הראש שלי כל הזמן בזה, אם תאכלי X תעלי 300 גרם, בלילה "יורדים" בערך חצי קילו, משמע בבוקר תשקלי Y. לפעמים אני רעבה אבל קצת פוחדת לאכול כי יודעת שזה יתנקם בי על המשקל, אז אני נמנעת. ירדתי די הרבה במשקל,אבל זה לא מספיק, אני מאוד רוצה לרדת עוד. כולם מסביב התחילו להעיר לי שאני מגזימה, שהם לא רואים אותי אוכלת, שזה כבר לא יפה, שזה מספיק ולא יזיק לי לעלות קצת. כשאני מסתכלת על עצמי, אני מבינה שירדתי במשקל, אני גם יכולה לראות את זה, אבל אני עדיין שמנה, עדיין רוצה לרדת עוד, זו משאלת ליבי ואין דבר שאני רוצה יותר מזה. אני יודעת שאולי זה לא הכי בריא אבל מאמינה שברגע שאגיע למשקל שאני רוצה, אני יתאזן, ארשה לעצמי יותר. התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כמה חודשים בעקבות איזשהו משבר, אני והמטפלת שלי מעולם לא דיברנו על הירידה שלי במשקל , השבוע בפגישה זה איכשהו עלה, היא שאלה אותי מה אני אוכלת, שיקרתי, אמרתי שאני אוכלת די הרבה ושהכל סבבה,וישר החלפתי נושא. כל כך הובכתי מעצם השאלה שלה שהשקר יצא לי כמעט באוטומט, כמו שאני משקרת מדי יום לסובבים אותי שאני לא רעבה, שאכלתי מקודם וכאלה. אני יודעת שאיבדתי כיוון, שזה לא טבעי להשקל כמה פעמים ביום, להמנע מתחושת הרעב ובגדול להמנע מאוכל. אני לא יודעת מה לעשות, אני פוחדת לדבר על זה עם מישהו, כל פעם שזה עולה בצורה כלשהי מהסביבה שלי אני נורא מובכת, מעבירה נושא, משקרת וכו'. המצב הזה קשה לי, אני עייפה מהרגיל, תשושה כזאת, חסרת אנרגיות, חסרת מנוחה, מחפשת איך להעביר את הזמן ולהעסיק את עצמי כמה שיותר כדי שאוכל להמנע מלחשוב על שומן, קלוריות ואוכל.nאני לא יודעת מה לעשות, לא יודעת אם יש לי בעיה בכלל, וגם אם כן, אם אני רוצה לפתור אותה בכלל, או שאולי אני סתם מגזימה… </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה