עברו עלי החודשיים הכי לחוצים בחיים שלי.
הייתי צריכה להתעלות על עצמי ולהלחם בבולימיה כשיש לי עוד מליון דברים על הראש.
הייתי מודעת, קשובה, נאמנה לעצמי… התמדתי בתהליך, נלחמתי….
והיום, כמה ימים לפני שאתמודד עם אתגר משמעותי מאוד, שאני חייבת חייבת חייבת להצליח בו – הבולימיה חזרה!
אבל אחרי שעברתי כל כך הרבה זמן בלעדיה, קל לי יותר להפריד אותה ממני.
השנאה שלי אמנם מופנת גם כלפי עצמי אבל בעיקר כלפיה.
אני שונאת אותה!!!!!!!! ואני הולכת להמשיך ולהילחם….
כל ך פחדתי מהרגע הזה שהאופוריה שלי תישבר ואפול ואהיה אבודה. אבל לא… אני לא רוצה לוותר לה.
לא מ