החודשיים האחרונים השתנתי ללא הכר. ההפרעה התחזקה ובגדול. ההגדרה הרפואית שלי היא "אנורקסיה מטהרת" כי באשפוז בגלל שאכלתי כל כך הרבה הייתי מקיאה. כשחזרתי הביתה ההקאות הפסיקו ובחודשיים האלה הן חזרו. אני לא מסוגלת לאכול דבר בלי להקיא לפחות חלק ממנו. אפילו פריכית. אני מרגישה איום ונורא וכל היום מחשבת את הקלוריות שאכלתי בלי קשר להקאות. אני גמורה כבר ועייפה ומפחדת. כל כך מפחדת מתה מפחד לעלות במשקל מתה מפחד מהדופק שלי שרק מאט והמחזור שהגיע בטיפות. אני רוצה להמשיך לחיות את חיי אבל עכשיו גם התחילו בעיות בשירות הלאומי שאני עושה. החליטו להוסיף לי