שונאת את הימים הרעים והקשים האלה, האכילה שלי תלויה באיך עבר עליי היום בעבודה. היה לי יום לחוץ, עמוס ומציק היום, אני וונדרוומן, יכולה לעשות הכל, אני נכס, אין דבר שייתנו לי ואני לא אוכל או אספיק לעשות – ככה כולם אומרים עליי, ככה המנהלים הגדולים מציגים אותי, ואני עומדת בציפיות של כולם, ו ההתמוטטות שלי היא באוכל.

היום חרגתי מה"תפריט" שלי, אמרתי רק פתית אחד עם טחינה והסכר נפרץ.. הייתי חייבת משהו מתוק – אז ריבה, ואז אם כבר אכלתי את זה כבר 7 חודשים שאני חולמת על ביסלי פיצה, לא התעצלתי ונסעתי לקנות לי ועל הדרך עוד 3 חטיפים.. כי אם כבר אז כבר,