הרבה זמן חיכיתי לזה. ייחלתי לזה והנה זה הגיע.
קורה כל כך הרבה. מרגישה שאוכלת המון ועוד מבחירה אבל מצד שני החולשה הזאת.
מצד אחד סופסוף הדחפים יכולים להתגשם.
ומצד שני אני רוצה להמשיך ולתפקד.
הסבל הוא גדול. פיזית לא מצליחה להינות מהירידות וגם אם יורדת לא
רואים את זה עדיין על הגוף לכן חייבת להמשיך.לא יכולה להיקרא חולה כל עוד המשקל בקידומת הזאת … פשוט לא מסוגלת.
אבל הסביבה….
ואוף. העצבות הזאת, דכאון שלא מרפה.
עייפות של ניסיונות כושלים להחלמה.
רק רוצה מנוחה.
אבל גם הייצר לתפקד ולהוכיח לכולם בוער בי.
אני מבולבלת. ושמנה
כלכך כל כך שמנה. הבטן הזאת והי