4 וחצי שנים הייתי בגהינום,לילה ויום , לא הייתה לי דקה של שקט ושלווה
לא זכרתי כבר מי אני,מי הייתי,מה הייתי ואיך זה להרגיש טוב,"כמו פעם".
לילות ארוכים ללא שינה וחיים שעוברים בהמתנה….מוזנח,מלוכלך ומתוסבך…
ועכשיו… אני כמו חדש,כבר חצי שנה שאני מרגיש הרבה הרבה יותר טוב וחוזר לעצמי ושוב שמח ושוב זורח,חזק ומתבדח והכי חשוב עם חיוך מנצח……
מאחל לכם לא להתייאש למרות הייאוש, אתם האנשים הכי חזקים שיש בעולם הזה, רוב האנשים ה"רגילים" לא מבינים בכלל מה זו התמודדות כמו שלנו יום יום,שעה שעה, דקה דקה.
אל תאבדו תקווה גם כשהיא רחוקה
תמשיכו להלחם ולהיות חזקים…