אני בנאדם לוגי אחד ועוד אחד שווה שתיים.
הבנזוג שלי לא עובד כבר תקופה ארוכה וזה הפיל את שנינו, פרידה זה לא אופציה בכלל
אני נופלת לתהומות של ייאוש כעס ועצבים והפכתי להיות רגישה ושבירה כמו עלה יבש.
הוא יתרומם כשאני אצליח להפסיק לכעוס על היקום ולתפוס קצה חוט של אמונה שהסבל הזה הוא רק בראש שלי והכל שיעור.
הבעיה העיקרית היא שאיבדתי אמונה במה שהוא אומר שהוא עושה מאמץ שהחיים באמת יחזרו למסלול שפוי ונורמלי ואוהב.
אני צריכהה עזרה איך יוצאים מהפלונטר.
יש למישהו רעיונות?