אני מודה חברים שהתייאשתי.אני מפסיקה להלחם על מחולל חמצן נייד.כתבתי מכתבים בלי סוף.בסוף הרגשתי שאם אני לא מתנתקת מהרוע מהאטימות האדישות והבורות,אני אחלה עוד יותר..בגועל ובשאת נפש אני נפרדת מקופ"ח הכללית.ממרפאת האופרה בת"א .אם עד עכשיו לא הבינו שאני מוגבלת בניידות ולא יכולה לסחוב החוצה הליכון ובלון חמצן,זה אומר שאין שם תבונה ולא אוכל לבקש פתרונות אנושיים,היכן שיש טמטום חושים גמור.ובגדול קופה שיכולה להשאיר את החולים,חולי הריאות, שזמנם קצוב בלי אפשרות הולמת לצאת מהבית,היא קופה לא אנושית מכוערת,ומביישת את כל חבריה. ריאה ירוקה