מ Edit נמאס לי מהזלילות מאז החגים המשקל שלי זוחל מעלה. עד לפני כחודש הדיאטנית לא התרשמה מזה, כי ירדתי יפה השנה, ומבחינתה העליה הקטנה הזו סבירה במסגרת שמירה על המשקל – קילו לפה, קילו לשם. בינתיים התאשפזתי באשפוז פסיכיאטרי ושוחררתי, ובכל הזמן הזה אני רק זוללת. המשקל הביתי מראה עליה של כמה קילו תוך שבועיים-שלושה. הדיאטנית בטח לא תגיד לי שום דבר רע, אבל אני מרגישה זוועה וכישלון. כל יום יש לי לפחות בולמוס אחד (ללא הטהרות) ואני רק זוללת וזוללת. המטפלת שלי אומרת שכרגע אני צריכה לא לחשוב על ירידה במשקל אלא על עצירת הבולמוסים. אני הייתי רוצה להפסיק לאכול בכלל, כדי שלעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 23 תגובות נמאס לי מהזלילות <p>מאז החגים המשקל שלי זוחל מעלה. עד לפני כחודש הדיאטנית לא התרשמה מזה, כי ירדתי יפה השנה, ומבחינתה העליה הקטנה הזו סבירה במסגרת שמירה על המשקל – קילו לפה, קילו לשם. בינתיים התאשפזתי באשפוז פסיכיאטרי ושוחררתי, ובכל הזמן הזה אני רק זוללת. המשקל הביתי מראה עליה של כמה קילו תוך שבועיים-שלושה. הדיאטנית בטח לא תגיד לי שום דבר רע, אבל אני מרגישה זוועה וכישלון. כל יום יש לי לפחות בולמוס אחד (ללא הטהרות) ואני רק זוללת וזוללת. המטפלת שלי אומרת שכרגע אני צריכה לא לחשוב על ירידה במשקל אלא על עצירת הבולמוסים. אני הייתי רוצה להפסיק לאכול בכלל, כדי שלא יהיה לי פיתוי להמשיך לאכול. אני עדיין מנסה לרשום את מה שאני אוכלת, ומרגישה שמפלילה את עצמי. נמאס לי מהזלילות ומהבולמוסים. נמאס לי לראות את הגוף והפנים השמנים שלי. נמאס לי שאני צריכה להתמודד עם הזלילות הללו ולא לאכול כמו אדם רגיל ונורמלי. נמאס לי מהדיכאון ומחוסר האהבה שלי לגוף שלי ולעצמי, ולחשוב שעד לפני כמה שנים הייתי שמנה ומאושרת, שמנה ומטפחת את עצמה, שמנה וטוב לה. היום אני רוצה להגיע למשקל הכי נמוך שאני יכולה להגיע אליו. אני רוצה לא לאכול. אני רוצה להיות בתת משקל, כי זה יכול לגרום לי למות. אני מודה שזוהי דרך ארוכה וקשה כדי להגיע למוות, אבל הסובבים אותי לא מאפשרים לי למות בדרכים אחרות. אני רק צריכה להתגבר על הזלילות הללו, ודי. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה