אני מדרדרת, אני יודעת את זה, אבל אני לא מצליחה לעצור…
עבר כבר כמעט חודש מאז שיצאתי מהאשפוז. בהתחלה הלך טוב, המוטיבציה שלי הייתה בשמיים, האמנתי בעצמי שאני יכולה לעשות את זה, שאני יכולה לשמור על המשקל ולחזור לחיים שלי, באמת חשבתי שסופסוף אולי אחזור להצליח במשהו בחיים האלה. אבל פשוט הכל מחזיר אותי לפעם.. הימים הארוכים: מהלימודים- לעבודה- לספרייה- לימודים עם חברים- שוב עבודה.. הלו"ז הצפוף הזה הזכיר לי כמה קל זה לקצץ, כמה זה כיף כשהימים שלך ממש מלאים, ואפשר לדלג על אוכל רוב היום ואז להרגיש קצת יותר קלה, קצת פחות גדולה ומגושמת, ממש להרגיש שא