אני בת 30. אני כבר מלא שנים לא. לא מרעיבה, לא מקיאה.
אמרתי שלא? התכוונתי שקצת.
אבל עדיין. להקיא פעמיים שלוש בשנה, זה ממש לא מה שהייתי.
אתן בטח מבינות. הייתי גאה בעצמי, ביני לביני, איך התגברתי לבד אחרי כל השנים.
ושוב, שנים (וואו אני מרגישה זקנה. בכל זאת בת 30) שאני מצליחה. להיות מופרעת כמו בחורה רגילה.
ופתאום.. זה חוזר. ולא פעם בשנה או בחצי שנה, ולא פעם בחודש,
אני ב"תקופה קשה" (קוראים לזה חיים, נו,) ועוברת פרידה. יצאתי עם מכור, אני ידעתי עליו, הוא לא עלי.
הוא בNA ונקי, גם, שנים. הוא שיתף והנכיח את ההתמכרות בחייו, בניגוד לאסטרטגיה שלי- המחלה