ע Edit מקולקלת אני לא בטוב, לא בטוב בכלל ואני מרגישה שכולם מתייאשים ממני, שאין להם כוח להכיל אותי כבר ותכלס אני מבינה אותם לגמרי, גם לי אין כוח להכיל את עצמי יותר. אני במגמת עלייה, עדיין, זה מרסק אותי, אני כבר במשקל תקין לפי BMI אבל זה לא מספיק להם. אני רחוקה חצי קילו מהיעד ואני סובלת. השינוי הגופני בולט לכולם, השמנתי כל כך הרבה, חצי מהבגדים כבר לא עולים עליי ואני לא מסוגלת לקנות חדשים כי אני נראית כמו גוש שומן אחד גדול, לא מסוגלת להסתובב בחנויות ותאי הלבשה כשאני נראית ככה. חשבתי שאני בסדר, חשבתי שאני אצליח להמשיך ככה אבל אני לא. הדבר היחיד שאני חושעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 1 תגובה מקולקלת <p>אני לא בטוב, לא בטוב בכלל ואני מרגישה שכולם מתייאשים ממני, שאין להם כוח להכיל אותי כבר ותכלס אני מבינה אותם לגמרי, גם לי אין כוח להכיל את עצמי יותר.<br /> אני במגמת עלייה, עדיין, זה מרסק אותי, אני כבר במשקל תקין לפי BMI אבל זה לא מספיק להם. אני רחוקה חצי קילו מהיעד ואני סובלת. השינוי הגופני בולט לכולם, השמנתי כל כך הרבה, חצי מהבגדים כבר לא עולים עליי ואני לא מסוגלת לקנות חדשים כי אני נראית כמו גוש שומן אחד גדול, לא מסוגלת להסתובב בחנויות ותאי הלבשה כשאני נראית ככה. חשבתי שאני בסדר, חשבתי שאני אצליח להמשיך ככה אבל אני לא. הדבר היחיד שאני חושבת עליו הוא במה אני יכולהלצמצם, איפה אני יכולה לחסוך את הקלוריות ובאיזה דרך הכי יעיל לשרוף קלוריות, הראש כל הזמן בזה. אני לא תמיד יכולה כי המשפחה שלי כמעט כל הזמן משגיחה, גם אם זה מרחוק ובלי להגיד כלום כמעט, אין לי כל כך הרבה מרחק תמרון. אני לא יודעת איך לעצור את המחשבות האלה כי אני יודעת שזה גרוע, זה נשמע מטופש אבל אני ממש רוצה לרדת הכל חזרה ומצד שני גם ממש פוחדת מזה. אני רוצה לחזור לתפריט המצומצם שלי בכל מאוד אבל אני גם רוצה להבריא כי אני רוצה שיתפנה לי מקום בחיים לדברים אחרים וכרגע אין מקום לשום דבר אחר כי כל מה שאני מרגישה ושומעת בראש זה כמה אני שמנה, כשלון, עצלנית, פתטית ודוחה. כרגע אני רק רוצה להרגיש טוב יותר, אני רק רוצה להפסיק להגעיל את עצמי ואני לא מצליחה, הטיפול הזה לא עובד הוא רק גורם לי לשנוא את עצמי יותר. אני מרגישה מקולקלת ולא ברת תיקון.<br /> </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה