ר Edit דיכאון מג'ורי שלום , התוודעתי לקהילה כעת עם חיפושיי בגוגל . במהותי אני אשה שמחה ,פעילה , אוהבת חברה , בת 43 , אם ל3 ילדים , חברתית , פעילה , תקשורתית , מנהלת , בוסית, עקרת בית הכל …. לפני כשנתיים עברתי ניתוח כריתת רחם עקב בעיות גניקולוגיות קשות שפגעו באיכות חיי , מתמודדת עם 2 הורים חולים . 2 הנשים הכי קרובות אליי חלו ומתמודדות עם סרטן גרורתי במהלך השנה האחרונה – חרדות השתלטו עליי ! ניסיתי להיות "כל יכולה " לסייע כאן ולסייע שם אך המגדל החל קורס ומתמוטט והתחושות הן בגופי . זו תקופה ארוכה בחיי שיש ירידה משמעותית בתפקוד הקשור לכל תחומי החיים: התפרצעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה 5 תגובות דיכאון מג'ורי תוכן<p>שלום ,<br /> התוודעתי לקהילה כעת עם חיפושיי בגוגל .<br /> במהותי אני אשה שמחה ,פעילה , אוהבת חברה , בת 43 , אם ל3 ילדים , חברתית , פעילה , תקשורתית , מנהלת , בוסית, עקרת בית הכל ….<br /> לפני כשנתיים עברתי ניתוח כריתת רחם עקב בעיות גניקולוגיות קשות שפגעו באיכות חיי , מתמודדת עם 2 הורים חולים .<br /> 2 הנשים הכי קרובות אליי חלו ומתמודדות עם סרטן גרורתי במהלך השנה האחרונה – חרדות השתלטו עליי !<br /> ניסיתי להיות "כל יכולה " לסייע כאן ולסייע שם אך המגדל החל קורס ומתמוטט והתחושות הן בגופי .<br /> זו תקופה ארוכה בחיי שיש ירידה משמעותית בתפקוד הקשור לכל תחומי החיים:<br /> התפרצויות , כעסים , חוסר אנרגיה ,עצב<br /> חוסר חשק, קושי ריכוז, עיפות קשה, השמנה ( לא מתיאבון מוגבר)<br /> כעס על עצמי איך הגעתי למצב כזה???<br /> בכי , ביקורתיות ,חוסר ערך, רגישות יתר<br /> תחושה שאני לא מוערכת כלל בקרב בני הבית " לא סופרים אותי " .<br /> נפילות במצב הרוח .<br /> כלפי חוץ אני השחקנית האולטימטיבית .<br /> בכל זאת יש רגעים / שעות / ימים טובים ושמחים כי אני אוהבת את החיים.<br /> יש לי ניתוקים מאנשים במהלך השבוע גם לטלפונים איני עונה.<br /> בן הזוג שלי תומך עד כמה שיכול , אך יש קושי בביטוי רגשי .<br /> אני לתחושתיי הוא לא עושה מספיק ,על מנת לסייע לי ובמידת מה חושש ממני , מהתגובות או התפרצויות .<br /> כנ"ל הילדים לא מחשיבים אותי לא מסייעים ואפילו לא בעזרה הכי קטנה .<br /> הם רגילים לדרוש , לקבל כי יודעים שאמא היא בולדוזר , כנל גם הסביבה, המשפחה , הבעל<br /> כולם האצילו סמכויות אליי .<br /> כעת אני לא מסוגלת, לא רוצה לקחת אחריות , לא רוצה להיות מנהלת , מפיקה , יזמית ואחראית .<br /> את זה בן הזוג לא מעכל הוא רגיל שאני מנהלת הכל בית, משק בית ואת העסק שלנו המשפחתי – הכל קורס :(( הוא מקפיד לומר לי שכולם מפרגנים לו על בת הזוג שמנהלת ביד רמה ( מה שאני כבר לא ) ואותי זה מקומם .<br /> אתמול ביקרתי אצל פסיכיאטר לאחר שיחה משך שעה .<br /> אובחנתי (רשמית ) כסובלת מדיכאון מגורי .<br /> הומלץ לי נטילת ציפרלקס והוסברו לי תופעות הלוואי , בינהם ירידת תפקוד/ כאבי ראש/ מיני והשמנה .<br /> אני שלצערי מושפעת מגנטיקה "דפוקה"<br /> (אם עם הפרעה ביפולארית )<br /> מכירה את התרופות ומה ששימוש ממושך גרם לה .<br /> עם כל הידע המקדים שלי איני רוצה ליטול תרופות .<br /> הוא לטענתו אין לי למה להגיע בעוד כחודש אם לא אקח את הכדור .<br /> מבקשת עזרתכם<br /> מה עלי לעשות ?<br /> מרגישה שפסיכיאטר לא באמת משוחח איתי אלא רק מחפש סימפטומים מאבחן וכותב מרשם .<br /> תודה רבה<br /> רנה </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה