אני רוצה לבכות.
אני מבינה שלא חשוב כמה ארזה לא אהיה מרוצה. לא בגלל ההפרעה, אלא כי לא התחלתי איתה ״ בזמן״ בזמן שהגוף היה צומח לתוכה והיה לי סיכוי לאהוב אותו, עכשיו הוא סתם משאיר עודפים מכוערים שהורגים אותי.
אוף