אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
אני סובלת מאוד ולא יודעת לאן לפנות.
אני חרשת ובעידון קורונה התקשורת שלי מאוד מוגבלת כי אני מתקשרת בקריאת שפתיים. (בגדול מחפשת אפשרות טיפול בהתכתבות כי לא יכולה לשמוע, גם לא בזום)
אני סובלת מחרדה קשה מדיכאון ומקושי מאוד גדול לשרוד אתגרים יומיומיים(קראתי קצת על הפרעת אישיות גבולית ואני רואה קוים שיכולה להזדהות איתם)
יש לי אבחנה מ2017 של אטיפיקל אנורקסיה.
יש אבחנה חדשה של כולסטרול גבוה( אני לא בתת משקל, כן בתת תזונה) אני טבעונית וסלקטיבית. (יש לי תור לעוד חודשיים לדיאטנית ״רגילה״ ואני בספק אם היא תהיה מוכנ
מחפשת מישהי שהיתה/מטופלת במרפאת לב השרון/צורן/פרדסיה ומוכנה לדבר איתי. (גם מי שרק הגיעה לאינטייק שם תעזור)
תודה
-
2 תגובות
מאוד מאוד לחוצה
מישהי מכירה את דר יבגניה אגרנוב ויכולה להגיד איך היא? סבלנית קשובה אמפטית? האם היא דוחפת תרופות?
ובכלל עצות איך לעבור אינטייק ולהשאר בחיים? מה שואלים?
בבקשה, אל תגידו לי להיות אני, זה לא הביא אותי לשום מקום בחיים הארורים האלה
-
4 תגובות
יש בעיה באתר?לא מצליחה לקרוא את התגובה עד סופה.
בכל מקרה אני לא יכולה לשוחח בטלפון. אני חרשת.
אם תוכלי לשלוח לי הודעה פרטיטת בתקווה ששם אין בעיות ולנסות לעזור לי למצוא תשובות אעריך
מודה שאני מתייאשת בקלות.
אנה לכ מפסיקה לצרוח עלי.
-
1 תגובה
משום מה לא מצליחה להגיב לכן אז פתחתי פוסט חדש לצורך כך.
הי. עונה לשתיכן.
ברעננה זה נכון לעכשיו? מידע אישי(פשוט כי הרבה דברים שבדקתי התבררו כלא רלוונטים כבר)
לגבי תהש, הבנתי שכבר אין שם
האם את יודעת מידע אישי ורלוונטי?
ברמבם הבנתי שזה רק קבוצות.
-
1 תגובה
מאובחנת עם אטיפיקל
הספטומים מינורים
בתיק הרפואי בכלל מופיע תחת בעיות עבר
בהכחשה
אבל
המחשבות
מתישות וקודחות
שונאת את עצמי על שלא מוצלחת
מרגישה שמנה
מרגישה וחושבת מכוערת
שונאת את עצמי כשאוכלת
שלא מצליחה לסתום את הפה
פחד מוות מהשמנה
נגעלת מהאכילה
ולפעמים גם מהאוכל. אני עדיין אוכלת כשלא טעים לי.
לא רוצה לשתות כי זה מגביר לי את האכילה
אפילו אויר לפעמים מפחדת להכניס
-
11 תגובות
לי יש את כל הסיבות למה לא.
אתן יכולות לתת לי את הסיבות למה כן?
מה אקבל באשפוז שאין לי בטיפול בקהילה?
למה לעזוב ה כ ל, וללכת לאשפוז?
ולא, מצבי לא קריטי. לא מסכן חיים. אני רק במצב שמתחרפנת מאוד. ומסרבת לקחת תרופות(משהו שגם באשפוז לא ישתנה,באמת תוהה למה כן)
*סובלת מחרדה חברתית אז זה אחד הלמה לא. אחד הגדולים. תוהה מה כן... באמת תוהה.
תודה לעונות.
אז אני מבלמסת. וזה כואב בכל הגוף. כולל חרדה מהבולמוס. ובולמוס בעקבות החרדה ואכילה ללא הפסקה. ואז נסיונות לצומות, שלא ממש עובדים, מקסימום, צמצום של האכילה.
אני כבר לא מרגישה את הטעם של האוכל. לא טעים לי. ולא נהנית ממנו. ועדיין אוכלת.
למרות נסיונות חוזרים ונשנים מכל מיני סוגים אני לא מצליחה להקיא. מה דפוק בי??? יו זה כואב!!!
(מישהי מוכנה ללמד אותי בפרטי להקיא?...)
והשאלה...(לדנה, וגם לבעלות נסיון)
אם אלך לדיאטנית(קלינית) שמתמחה באכילה רגשית, זה יעזור, או שחבל על הזמן והכסף?
אני ככ רוצה לאכול נורמאלי-מינימלי
ו ל ש מ ו ר ע
מעוניינת בתגובות של אנשי מקצוע בלבד.
אני נואשת ולא יודעת כבר מה לעשות
סליחה, זה הולך להיות ארוך.
אני חרשת, מתקיימת מקצבת נכות כך שאין לי אפשרות לטפל בעצמי באופן פרטי.
יש לי המון בעיות, רק טיפה מהן, דיכאון, לא זוכרת מתי לאחרונה התקלחתי למשל, או צחצחתי שיניים, חרדה, יוצאת מהבית רק שממש חייבת וזה מתיש אותי ברמות( נפשית בעיקר)
אני חסרת מעש ויכולת לעשות דבר מה.
לאחרונה מכלה את יומי בבליסה של מזון בלי סוף מה שגורם לי להרגיש כאבים פיזית, וגם מעורר בי חרדה קשה מהשמנה( בעבר וכל חיי הייתי שמנה מאוד, שקלתי מעל 100 קילו ואני מפחדת פ
-
13 תגובות
איך מאזנים בין הפחד הנורא מלעלות במשקל, כל החיים הייתי שמנה! ובאמת שמנה! קניתי רק במתאים לי לא עלה עלי כלום בחנויות רגילות.
לבין החובה להזין את הגוף?
איך אוכלים ולא משמינים?
אני כבר לא מדברת על החלום לרזות
אני רק לא רוצה להשמין שוב
איך?
גילוי נאות, אני לא מחפשת אופטימיות וכו.
מחפשת מישהי שנמצאת בהפרעה לתמיכה בחרא היומי שמרגישה
מישהי שמרגישה כמוני, שלא ארגיש לבד
אם יש כאלה שלחו מספרים בפרטי.
-
1 תגובה