א Edit דיכאון ממות אם שלום לכולם, לפני 4 חודשים איבדתי את אימי למחלת הסרטן,אימי שהייתה דמות מאוד מאוד חשובה בחיי כבר איננה,מאז אני מרגיש כאילו מישהו כיבה את האור בתוך תוכי ואני מתמודד עם חוסר רצון לחיות למרות שיש לי אשה מקסימה ושני ילדים מדהימים ועבודה קבועה כבר הרבה שנים,אני מטבעי אדם מאוד מאוד סגור,לא מאלה שמדברים על מה שמציק להם ושומר את הרגשות שלי לעצמי מפחד שאם אדבר יחשבו שאני לא שפוי ויפנו אותי לפסיכולוג או פסיכיאטר,שלהגיע אליהם מבחינתי זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות,כי אני לא מעוניין בכלל להגיע לרופאים כאלה,לא מאמין שהם יכולים לעזור לי,לא בכדורים ולא עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה דיכאון ממות אם <p>שלום לכולם,<br /> לפני 4 חודשים איבדתי את אימי למחלת הסרטן,אימי שהייתה דמות מאוד מאוד חשובה בחיי כבר איננה,מאז אני מרגיש כאילו מישהו כיבה את האור בתוך תוכי ואני מתמודד עם חוסר רצון לחיות למרות שיש לי אשה מקסימה ושני ילדים מדהימים ועבודה קבועה כבר הרבה שנים,אני מטבעי אדם מאוד מאוד סגור,לא מאלה שמדברים על מה שמציק להם ושומר את הרגשות שלי לעצמי מפחד שאם אדבר יחשבו שאני לא שפוי ויפנו אותי לפסיכולוג או פסיכיאטר,שלהגיע אליהם מבחינתי זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות,כי אני לא מעוניין בכלל להגיע לרופאים כאלה,לא מאמין שהם יכולים לעזור לי,לא בכדורים ולא בהקשבה,אני פשוט לא מעוניין!!! אני לא מאמין שנרשמתי לפורום הזה,מבחינתי זהו צעד מדהים שעשיתי,אחרי כל כך הרבה התלבטויות האם להירשם לפורום הזה ולהתחיל לדבר קצת עם מישהו שאולי יבין כיצד אני מרגיש,באופן כללי יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות עד כדי הרגשה של חוסר מיצוי בחיים ומחשבות אובדניות,מנסה בכל יום לעודד את עצמי שיהיה בסדר אך בכל פעם מחדש מגיעה ההרגשה של ריקנות ודריכה במקום ומה אני עושה כאן בכלל.<br /> משווע לעזרה….</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה