ס Edit האם החלמה אפשרית? שלום, אני בת 23, לא סובלת מההפרעה הקלאסית, אלא מהשילוב המוזר של צומות והקאות. המשקל שלי תקין, ככה שזה תמיד היה מאוד קל להסתיר את זה. מאז שאני זוכרת את עצמי שנאתי אוכל, שנאתי את המראה שלי ואת המשקל שלי. הביטוי הרציני יותר התחיל בגיל 15 .. היום אני סטודנטית העניין הוא שאני בטיפול בקופ"ח שנה. אני מתקדמת, באמת. פשוט אני לא מצליחה להבין איך אפשר באמת להתגבר על משהו שהוא כל כך עמוק בתפיסה הבסיסי שלי. אני לא יכולה לקום בבוקר ולחשוב שאני באמת נראית בסדר לא יכולה לשבת לאכול ולא להתאכזב מעצמי על הכמות שאכלתי אם סיימתי מהצלחת והגרוע מכל הגיע ישעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 5 תגובות האם החלמה אפשרית? <p>שלום,<br /> אני בת 23, לא סובלת מההפרעה הקלאסית, אלא מהשילוב המוזר של צומות והקאות. המשקל שלי תקין, ככה שזה תמיד היה מאוד קל להסתיר את זה.<br /> מאז שאני זוכרת את עצמי שנאתי אוכל, שנאתי את המראה שלי ואת המשקל שלי.<br /> הביטוי הרציני יותר התחיל בגיל 15 ..<br /> היום אני סטודנטית<br /> העניין הוא שאני בטיפול בקופ"ח שנה.<br /> אני מתקדמת, באמת. פשוט אני לא מצליחה להבין איך אפשר באמת להתגבר על משהו שהוא כל כך עמוק בתפיסה הבסיסי שלי.<br /> אני לא יכולה לקום בבוקר ולחשוב שאני באמת נראית בסדר<br /> לא יכולה לשבת לאכול ולא להתאכזב מעצמי על הכמות שאכלתי אם סיימתי מהצלחת</p> <p>והגרוע מכל הגיע<br /> יש לי חבר. אנחנו עוברים לגור ביחד, והוא כן יודע הכל<br /> זאת לא הבעיה. הבעיה היא אני<br /> החרדות שלי שמונעות ממני להאמין שאני באמת יכולה לשמר מערכת יחסים בריאה כשאני לא בריאה באמת<br /> בתוכי אני יודעת שהוא רוצה משפחה<br /> ואני פשוט לא חושבת שאוכל לעשות את זה<br /> להיכנס להריון יום אחד ולהרוס את הגוף שלי<br /> ואז לגדל ילדי בריאים ושמחים שאוהבים את הגוף שלהם<br /> ומה אם אני לא בנויה לקשר זוגי כי את עצמי אני לא יכולה להכיל- אז בטח שלא עוד בנאדם.</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה