T Edit אבחון, תרופות ומינונים היי אני בת 28, אובחנתי לפני מעט יותר משנה בהפרעה והיפראקטיביות "חמורה". על פי דיווח עצמי וראיון עם פסיכולוגית מאבחנת, וגם על בסיס מבחן פסיכו דידקטי. לא עברתי מבחנים כמו TOVA, כנראה שהמאבחנת החליטה שאין צורך. אך בכל זאת קיימות בי חששות שמה האבחון נעשה באופן שאינו דיי מעמיק, ואולי ממהר לקבוע את האבחנה. אני משוכנעת לחלוטין שאני סובלת מהפרעה כל שהיא אשר בעלת סימפטומים של קשב וריכוז ואין ספק לגבי היפראקטיביות ועדיין מרגישה פספוס לגבי האבחון של גורם כלשהו. זאת בעיקר על סמך חוסר היעילות של הטיפול התרופתי, אשר הטיפול ההתחלתי שניתן היה קונצרטהעוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה אבחון, תרופות ומינונים <p>היי אני בת 28, אובחנתי לפני מעט יותר משנה בהפרעה והיפראקטיביות "חמורה". על פי דיווח עצמי וראיון עם פסיכולוגית מאבחנת, וגם על בסיס מבחן פסיכו דידקטי.<br /> לא עברתי מבחנים כמו TOVA, כנראה שהמאבחנת החליטה שאין צורך. אך בכל זאת קיימות בי חששות שמה האבחון נעשה באופן שאינו דיי מעמיק, ואולי ממהר לקבוע את האבחנה. אני משוכנעת לחלוטין שאני סובלת מהפרעה כל שהיא אשר בעלת סימפטומים של קשב וריכוז ואין ספק לגבי היפראקטיביות ועדיין מרגישה פספוס לגבי האבחון של גורם כלשהו. זאת בעיקר על סמך חוסר היעילות של הטיפול התרופתי, אשר הטיפול ההתחלתי שניתן היה קונצרטה 54 מג בחיזוק של ריטלין 10 (מיועד למקרה של "נפילה" בשעות הצהריים. לאחר שהתלוננתי על תופעות הלוואי הנוראיות, נרשמה לי תרופת האטנט. זו הייתה חתיכת תקופה של עלייה דיי אשלייתית ולאחר מכן הסתגלות מהירה לתרופה ועלייה למינונים של 60 מג ביום (30 בוקר 30 צהריים). מה שגרם לי להתקפי זעם בלתי נשלטים ממש הפכתי למפלצת, וחמור מכך פיתחתי תלות חמורה עד כדי כך שלא יכלתי לקום מהמיטה כל עוד לא נטלתי את התרופה. נאלצתי לנהל יומן כדי לקבוע לי איזה מהימים הוא הכי פחות קריטי מבחינה תפקודית על מנת שבו אוכל להרשות לעצמי לא לנטול את התרופה. אותו יום היה מלווה בדיכאון וחוסר אנרגיות ברמה קיצונית מאד, עד כדי שביליתי אותו תחת שמיכה בחדר חשוך וטלוויזיה. החלטתי לחתוך מהתרופה וכעת נאלצת לקחת שוב את הקונצרטה (עד שיגיע התור למומחית בעוד חודשיים). עכשיו נוטלת 36 שגורם לי לעייפות במשך רוב היום, ו54 גורם לי לתחושות של גריית יתר. למעשה, רגישות בלתי נסבלת מול כל גירוי חיצוני קיים כמו אורות, ובעיקר קולות (אפילו דיבורים של שכנים או עוברי אורח) וכמו גם גירויים שכביכול אינם נחווים באופן ממשי כמו רגשות ומצבי רוח של אנשים בסביבתי אשר גורמים לי לאי נוחות בלתי נסבלת. באופן כללי תחושת חולשה או יותר דומה למין תחושה של חוסר שליטה תנועתית, שגורמת לי לזהירות יתר וכמו חשש תמידי להתנועע שמה אפיל משהו או אגע בדבר מסוים שיגרום לי לכאב (כי העור רגיש לתחושות) וגם חרדה קבועה מפני רעשים בלתי צפוי למשל כמו שמישהו יכנס לחדר ואבהל מהרעש של הדלת, וכך גם אנני יכולה לשבת בסלון בחברת בני משפחתי אך גם כשאין איש בבית, בגלל עודף גירויים, ומעדיפה תמיד להסתגר בחדר חשוך ונעול, כדי להפחית את הגירויים או רק את האפשרות שיהיו כאלה.</p> <p>מה עושים? מה יש לי? </p> <p>מתנצלת על אורך המלל אך לא הייתה לי כל אפשרות לקצר וגם לספק תמונת מצב שתהיה דיי מדוייקת. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה