Edit כניעה היום נראה לי שנכנעתי.תקופה מאוד ארוכה אני מתעקשת לעשות אירובי ופילטיס ועוד כל מיני פעילויות "רגילות ",אוהבת את הרעל,את האדרנלין ובאופן כללי להיקרע.הרגליים שלי פחות אוהבות את זה.נפלתי יותר מדי פעמים,ולקח לי יותר מדי ימים להתאושש אחרי כל אימון,ולא כי אני לא בכושר.אני מודה,הגזמתי יותר מדי ולא ידעתי מתיי לעצור.השגעון הזה של mind חזק והשכנוע העצמי המוגזם שלי היו יותר מדי.אז החלטתי היום ללכת לבריכה.שחיתי וזו הייתה פעילות אירובית מצויינת,ואפילו נהניתי,היה לי קריר ולא נפלתי אפילו פעם אחת.הקטע הכי קשה פיסית היה היציאה מהבריכה והדרך הבייתה.אבל עוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה תוכן שליחה כניעה תוכן<p>היום נראה לי שנכנעתי.תקופה מאוד ארוכה אני מתעקשת לעשות אירובי ופילטיס ועוד כל מיני פעילויות "רגילות ",אוהבת את הרעל,את האדרנלין ובאופן כללי להיקרע.הרגליים שלי פחות אוהבות את זה.נפלתי יותר מדי פעמים,ולקח לי יותר מדי ימים להתאושש אחרי כל אימון,ולא כי אני לא בכושר.אני מודה,הגזמתי יותר מדי ולא ידעתי מתיי לעצור.השגעון הזה של mind חזק והשכנוע העצמי המוגזם שלי היו יותר מדי.אז החלטתי היום ללכת לבריכה.שחיתי וזו הייתה פעילות אירובית מצויינת,ואפילו נהניתי,היה לי קריר ולא נפלתי אפילו פעם אחת.הקטע הכי קשה פיסית היה היציאה מהבריכה והדרך הבייתה.אבל חזרתי על סף דמעות.ככה נראית השלמה ?חשבתי שהמעבר יהיה יותר קל.אז אני לא יכולה לקפוץ ולרוץ אז מה?אבל זה סוג של עיבוד של אובדן,עוד אחד.מה הלאה?</p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה