יום שישי ואני קמה לעבודה.
נקלעתי לחובות לפני כשנה והייתי חייבת עבודה במיידי, ולכן נתקעתי בעבודה עם שעות קשות, מסיימת מאוחר בערב ושישה ימי עבודה. ימי העבדות נגמרו מזמן אבל אני מרגישה בעבדות מודרנית.
זה בתוספת שאין ממש מטרה ותכלית בחיי.
עבודה, מדי פעם מפגש עם חברים ומשפחה, שינה וזהו.
מדכא. ממש.
יש למישהו משהו מעודד לומר? ולו במעט
תודה מראש