אתמול היה יום טוב..הייתי עסוקה עם הבית והילדים יצאתי קצת להסתובב עם הבן שלי הרגשתי סך הכל בסדר…ואז התגנבה לה חרדה – רגע זה הכל??? זה החיים שלך ושוב הוצפתי במיליון מחשבות ובלבול שכמובן מיד יצרו תגובה פיזיולוגית – הרגשה כזאת שלא טוב לי …
והיום כשהתעוררתי וכמובן מיד שאלתי את עצמי – האם היום הזה הוא טוב הוא פחות טוב….הבנתי משהו…זה לא יעזור כמה תרופות אני אקח החרדה שלי היא בעצם המגננה שלי מהחיים. הרי הרבה יותר קל להתעסק עכשיו ברע לי וכואב לי ואולי עומד לקרות לי משהו וכיוצ"ב…מאשר…תתעוררי את לא אוהבת את העבודה שלך והיא עושה לך רע את חייבת למ