ז Edit מתלבטת מאוד אם להתחיל עם ציפרלקס – צריכה את עזרת החברים והמומחים כאן שלום חברים! אני בת 33. סבלתי בעבר אחרי הלידות מהתקפי חרדה שפחתו ככל שהילדים שלי גדלו. נטלתי אחרי 2 הלידות למשך כמה חודשים ציפרלקס והפסקתי (היום הילדים גדולים יחסית). בשנה האחרונה סובלת מחרדת נהיגה. נוהגת רק בתוך העיר ולא מסוגלת לחשוב על לצאת אפילו בעקבות התקף חרדה שהיה לי על הכביש. אני חרדתית באופן כללי אבל אף פעם לא הייתה לי חרדת נהיגה. להיפך, הכביש תמיד היה מקום מרגיע עבורי. מאוד קשה לי שאני לא נוהגת ואני לא מספרת על כך לאף אחד חוץ מלבעלי. עברתי תקופה קשה כי איבדתי את אבי ואולי הלחץ הזה גרם לי להתקף חרדה על הכביש. בכללי, אני נהגת טועוד... 0הגיבושתפוהועתק ללוחדווחו הוסיפו תגובה שליחה 2 תגובות מתלבטת מאוד אם להתחיל עם ציפרלקס – צריכה את עזרת החברים והמומחים כאן <p>שלום חברים!<br /> אני בת 33. סבלתי בעבר אחרי הלידות מהתקפי חרדה שפחתו ככל שהילדים שלי גדלו. נטלתי אחרי 2 הלידות למשך כמה חודשים ציפרלקס והפסקתי (היום הילדים גדולים יחסית).<br /> בשנה האחרונה סובלת מחרדת נהיגה. נוהגת רק בתוך העיר ולא מסוגלת לחשוב על לצאת אפילו בעקבות התקף חרדה שהיה לי על הכביש.<br /> אני חרדתית באופן כללי אבל אף פעם לא הייתה לי חרדת נהיגה. להיפך, הכביש תמיד היה מקום מרגיע עבורי.<br /> מאוד קשה לי שאני לא נוהגת ואני לא מספרת על כך לאף אחד חוץ מלבעלי. עברתי תקופה קשה כי איבדתי את אבי ואולי הלחץ הזה גרם לי להתקף חרדה על הכביש. בכללי, אני נהגת טובה ומיומנת מאוד ויש לי רישיון על רכב כבד.<br /> חוץ מזה, אני מפחדת לנסוע גם למקומות שאני לא מכירה בתחבורה ציבורית וולאחרונה סובלת גם מפחדת להימצא בקניונים ולעלות לקומות גבוהות כאילו יש לי מן מחשבה אובססיבית שאם יתקוף אותי התקף חרדה אני ארצה לברוח ממנו ואהיה מסוגלת לקפוץ מהקומה או משהו כזה…<br /> או לחילופין הגעתי לא מזמן לתחנת רכבת ת"א אוניברסיטה שלא הכרתי בעבר והיה לי התקף חרדה כי פחדתי שארצה לקפוץ לפסי הרכבת (אין לי נטיות אובדניות וברור לי שאני לא רוצה למות) זה רק מחשבות שמטרידות אותי…ומהר ירדתי מהרציף. פספסתי את הרכבת עד שלבסוף ביקשתי ממישהי שתלווה אותי לרציף כי אני לא מרגישה טוב..<br /> אני מטופלת ב-אי אם די אר ולא רוצה לפגוע בהצלחת הטיפול לכן עדיין לא לוקחת ציפרלקס.<br /> שבוע שעבר נשברתי כבר והחלטתי להתחיל לקחת. לקחתי חצי כדור במשך יומיים ואז התחלתי להרגיש את התופעות לוואי (חרדה מוגברת, זיעה קרה בלילה ) ואמרתי לעצמי תפסיקי עם זה, המצב שלך לא כל כך גרוע ותתני לטיפול של האי אם די אר להסתיים ואז תחליטי. מה גם שאני מתכננת הריון בעוד כשנה בערך ולכן מפחדת מאוד להתחיל את הכדור ואז אצטרך להפסיק… למרות ששמעתי דעות לכאן או לכאן בעניין הריון עם כדורים אבל זה לא נשמע לי משהו שארצה לעשות<br /> האם כל מה שאני מתארת מעיד על מצב קשה? אפשר לומר שאני די מוגבלת מבחינת לצאת מהבית, עבודה וכו' (לא עובדת כרגע), אבל האם זה מצב שמחייב אותי לקחת את הכדור?<br /> האם אני סובלת מחרדות או ממחלת נפש בעצם?<br /> יש מישהו כאן שמזדהה עם מצבי?<br /> יש מישהו שכדור כמו ציפרלקס עזר לו להתגבר על חרדת נהיגה?<br /> אשמח לתובנות, אני ממש בהתלבטות קשה לגבי הטיפול התרופתי.<br /> מציינת שחרדת הנהיגה כל כך קשה, שכאשר אני יושבת ליד נהג אני נעזרת בחצי כדור קלונקס להירגע. </p> מחיקה עריכת הפוסט ביטול שמירה